דרישה, חושן משפט קעז:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 177:1
Open in the reader →1אחין השותפין כו' בפ' מי שמת תנן האחין השותפין שנפל א' לאומנות נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא לעצמו וכתב הרמב"ן בתשובה סי' נ"א ז"ל האחין השותפין גרסי' ול"ג והשותפין בוי"ו דדין זה באחין השותפין בלבד לפי שאנו רואין האחין כל זמן שלא חלקו תפוסת הבית כאלו כולן א' וכאילו היה האב קיים בנכסים שירשו מהאב והם ובניהם מתפרנסין מתפוסת הבית ודוקא תפוסת הבית (ר"ל שנתפס מחמת כל בני הבית) אבל נפל לאומנות ונעשה חייט או סופר מה שעשה עשה לעצמו וזהו ששנינו האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות כו' ומפרש בברייתא דהיינו אומנות המלך כלומר דוקא לאומנות המלך שהמלך רגיל למנות אנשים לפקח על מלאכתו ולוקח אחד מכל בית למוכס או שוטר מבית זה חודש א' וכן מבית שני חודש ב' וכיון שהם עדיין שותפין אם נפל אחד מהן לאותו אומנות אף ע"פ שהוא חריף יותר ומהיר במלאכתו ביותר אין אומרים מחמת חריפותו נתמנה והריוח לעצמו אלא הרי הוא לאמצע וכן אמרו שם בגמרא פשיטא ל"צ אע"ג דחריף טפי כו' נתבאר מדבריו שאחין כל זמן שלא חלקו מסתמא ניזונים יחד מתפוסת הבית ומ"ש דגרסינן האחין השותפי' לא בא אלא לאפוקי אחין שודאי אינן שותפין כגון שחלקו (דהו"א אע"פ שחלקו כיון שדרים יחד ובני איש אחד נינהו נתפס בשביל כולם) אבל שהם אחין שלא חלקו עדיין ירושת אביהן וכ"ש שותפין שנשתתפו בפי' לחלק בכל רווחים והם ניזונים ג"כ מהאמצע שאם נפל אחד מהן לאומנות שהכל לאמצע ומ"ש הרמב"ן לפי שאנו רואין האחין כו' עד וכאילו היה אביהן קיים כו' היינו לומר דבהם אע"פ שלא התנו ביניהן שיהיה הכל לאמצע מ"מ כל שלא חלקו כאילו האב קיים וכל אשר להן היה לאביהן וכן מוכח מלשונו ע"ש זו דעת הרמב"ן ובדבריו נתבארו דברי רבינו שבתחילה דייק וכתב האחין השותפין (שהיא הגירסא הנכונה) לאפוקי אחין שחלקו ואח"כ כתב או שאר שותפים כלומר שהן דומים לאחין היינו שניזונים מהאמצע וכדי של"ת אחין דוקא קאמר שיש להן שייכות יחד מאביהן מש"ה כתב או שותפין. אבל הרמב"ם פ"ט מהלכות נחלות כתב ז"ל אם מחמת אביהן מינהו כגון שהיה אביהן יודע בדבר זה ואמרו נעמיד תחתיו בנו כדי לעשות חסד עם היתומין אז הפרס לאמצע ואם מחמת עצמו מינהו ה"ז לעצמו עכ"ל. משמע מזה דהכל תלוי באחין שותפין לא בשאר שותפין כלל דודאי בעינן שיהיו שותפין דהא תנן אחים שותפין וכן העתיק ב"י ל' הרמב"ם ובש"ע שלו כנ"ל כוונת רבי'. ולא כב"י שמשמע מדבריו שפי' דברי הרמב"ן הנ"ל דר"ל באחין שהן שותפין דוקא ולא בשאר שותפין ע"ש ודוק: