עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדרישה

דרישה, חושן משפט קעז:ג

דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 177:3

Open in the reader →

1חלה אחד מהן באונס כו' כבר העתקתי ל' המשנה וז"ל הגמרא שם שלח רבין כו' כל זה כ' הרא"ש בפסקיו ואח"כ כ' תוספתא ארשב"ג כו' [עיין בב"ח שמביא ל' הגמרא והתוספתא] וכ' ב"י וז"ל מלישנא דתוספתא משמע כו' [עיין ל' ב"י בב"ח] ואני אומר דיש לתמוה על הב"י דהמדקדק בל' התוספ' יראה שכוונתו כדעת רבינו ולא כמו שהבינה ב"י דז"ל שם חלה ונתרפא כו' [עיין בב"ח שמביאו] ולהבנת הב"י קשה מה זה שכתבו וסיימו כן תירץ הר"י מהו קשה ליה שעליה תירץ כן אלא ודאי בא לומר כו' [עיין בב"ח שהגאונים מהרו"ך והב"ח כיונו בפי' התוס' לדבר אחד] שוב עיינתי בפסקי התוס' ומצאתי בהדיא שדעת התוס' כמ"ש וכן הוא דעת רבינו וס"ל אף שהרא"ש הביא מימרא דרבין משמיה דר' אלעאי ואח"כ הביא ג"כ התו' לאו משום דס"ל דהתוסכתא ע"פ אוקימתא דרבין קאי אחלה בפשיעה וביה קא מפליג בין יש לה קצבה לאין לה כמו שהבין ב"י אלא דתרי אוקימתו' נינהו אלא דרבין מוקי למתני' בין יש לה קצבה בין אין לה ובחלה בפשיע' והתוספתא מוקי לה באונס וברפואה שיש לה קצבה ותרווייהו הלכתא נינהו לכן הביאם הרא"ש כמעתיק לשון המימרות לא להיות חד פי' לחברתה גם ברמב"ם כתב בקיצור שני המימרות ואף שרי"ו ג"כ כתב כמו שהבינו הב"י סברא דנפשיה קאמר והתוס' והרא"ש ורבינו לא ס"ל הכי ודברי הרמב"ן בחידושיו אינם מוכרעים ובסמ"ג ובחידושי אגודה משמע ג"כ כדעת רבינו. ומ"ש ב"י (ולפי הבנתו בדברי התו') ליישב דברי רבינו ז"ל ואולי כי נוסחא אחרת היתה לו בתוספתא שכתוב בה בד"א ברפואה שאין לה קצבה אבל ברפואה שיש לה קצבה מתרפא משלו עכ"ל פי' לפירושו דס"ל דרשב"ג קאי אדיוקא דמתניתין (דהא ודאי לא קאי אאוקימתא דרבין שהיה אמורא) דמתניתין איירי בחלה בפשיעה אבל באונס ה"ז לאמצע וע"ז קאי בד"א ברפואה שאין לה קצבה כו' וזהו ודאי דוחק גדול. ודע שעל מ"ש התוספות וכן בכתובות גבי אלמנה כו' כתב הרמב"ן ואף על גב דאיכא לאיפלוגי בינייהו בטעמא אנן לא פלגינן עליה דרשב"ג מסברין כיון דאיהו אזיל לטעמיה ואיפסק הלכתא כוותיה בחד דוכתא עכ"ל ההיא דכתובות הוא דף נ"ב ת"ר אלמנה ניזונת מנכסי יתומים וצריכה רפואה הרי היא כמזונות רשב"ג אומר רפואה שיש לה קצבה מתרפאה מכתובתה רפואה שאין לה קצבה הרי היא כמזונות ע"כ ומ"ש הרמב"ן דאיכא לאופלוגי כו' היינו כמ"ש ס"ס קע"ו בשם הרא"ש דאפשר דמעשה ב"ד שאני אלא כיון דמצינו שרשב"ג חילק גבי אלמנה בין יש לה קצבה לאין לה קצבה ומצינו שגם באחין חילק בתוספתא בשם רשב"ג בהכי ש"מ דס"ל לרשב"ג דשוין הם והטעם כתבתי לעיל: אבל ב' שותפין שמתעסקין באומנות כו' ל' ב"י וכ"כ רי"ו וכר ע"ש בב"י שרצה לחלק בהרא"ש [והביאו הב"ח] ופי' דוחק מאד דע"כ ר"י הלוי איירי ג"כ בנזונת מתפוסת הבית דהא על מאי דתני במתני' האחין והשותפין שנפל א' מהן לאומנות קאי וההוא ע"כ מיירי בנזונים יחד וכמ"ש בר"ס זה גם ממש"ר בסמוך ז"ל רצה אחד מהשותפין כו' משמע להדיא דסתם שותפי' נזונים מתפוסת הבית לכ"נ עיקר כמ"ש בפרי':