דרישה, חושן משפט קצז:יב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 197:12
Open in the reader →1וא"ל קנה כדרך כו' עד ובמציאה והפקר בכל ענין קונה בפרישה כתבתי בשם ב"י דפי' דברי רבינו שכתב ברישא וא"ל קנה כדרך שבני אדם קונין דוקא קאמר (דאל"כ) הא לא א"ל כן אפילו במקח וממכר קנה בכל ענין ומש"ר בסיפא ובמציאה בכל ענין קני נקט מציאה והפקר דלא שייך למימר בהו קני כדרך שבני אדם קונין וה"ה לכל דדמי להו עכ"ל ב"י ובאמת של' הגמ' לכאורה הכי משמע דז"ל הגמרא בב"מ דף ט' רכוב בעיר מ"ט ל"ק אמר רב כהנא לפי שאין דרכן של בני אדם לרכוב בעיר א"ל רב אשי לרב כהנא אלא מעתה הגביה ארנקי בשבת ה"נ אלא מאי דעבד עבד וקני כו' אלא במקח וממכר עסקינן דא"ל קני כדרך שבני אדם קונין ע"כ משמע דאף במקח וממכר כשלא א"ל קני כדרך שבני אדם קונין קנה בכל ענין וכן משמע ל' הרא"ש שם ויש להקשות דהא לפני זה שם אמר התם לענין הנהגה בגמל ורכיבה בחמור דא' מהם ל"ק כיון דאין דרכו בכך ומשמע דאמציאה קאי ש"מ דאפילו במציאה והפקר לא אמרינן מאי דעבד עבד וצ"ל שודאי אם עשה קנין אלא שאין דרכן של בני אדם בכך כגון שהגביה ארנקי בשבת שייך שפיר לומר מאי דעבד עבד שהרי יכול לומר אני לא חשתי לאיסור שבת או לזילות' וכדומה לו אבל אם גוף הקנין שעשה בבהמה אינו הקנין הראוי לאותה בהמה לא שייך לומר מאי דעבד עבד אבל מל' ר' ירוחם משמע דס"ל דהאי דאמרי' בהנהגה בגמל ומשיכה בחמור דאחד מהן ל"ק במקח וממכר דוקא הוא דשם בעינן שיקנה כדרך שבני אדם קונין אבל במציאה קני בכל ענין וס"ל דהא דאמר תלמודא אד במקח וממכר דא"ל כו' אין פירושו שא"ל כן בפירוש אלא ס"ל דמסתמא כא"ל דמי דסתמא דעת המוכר שיקנה כדרך שבני אדם קונין דשם בנ"י ח"ד כתב הני דינים והשמיט האי דא"ל קני כדרך שבני אדם קונין ובההיא דהנהגה בגמל ומשיכה בחמור לא כתב דמציאה והפקר קנו שניהן מטעם דכיון דמספקא לן מש"ה כל הקודם זכה ואין מוציאין מידו כמ"ש הרא"ש אלא כתב סתמא במציאה והפקר קנו שניהן משמע מדינא ומטעם מאי דעבד עבד דדוקא במקח וממכר צריך לקנות כדרך שקונין אבל במציאה לא ובאמת שגם דברי רבינו נראין לי כן מדסיים אבל במציאה והפקר קנה בכל ענין ודוק: ואם רכב עליה בשדה או אפי' בעיר כו' ז"ל הגמ' בב"מ דף ט' כגון דאמר ליה קני כדרך שבני אדם קונין ואי ר"ה הוא קני ואי אדם חשוב הוא קני ואי אשה היא קניא ואי אינש זילא הוא קני ופירש"י ואי ר"ה הוא קני בעיר דדרך לרכוב שם ולא לנהוג פן יפסיקו עוברי דרכים בינו לבין בהמתו ואי אדם חשוב הוא אין דרכו לנהוג בהמה ברגליו ודרך כבוד לרכוב עליו אף בסימטא שאין בני אדם שם וכן אשה שאין בה כח לאחוז הבהמה פן תנתק הימנה כו' ע"ש נמצא לפ"ז רכוב בכל אדם ובכל מקום קונה חוץ מבסימטא שהיא מקום שאין רבים שכיחין שם דל"ק ברכיבה ועד"ז פי' הרמב"ם וכ"כ המחבר מהרי"ק בש"ע ותימה לי על הרא"ש ורבינו שכתבו ואם רכב עליה בר"ה אם אדם חשוב הוא כו' דערבינהו ותנינהו ר"ה ואדם חשוב בחד בבא דמשמע לפי דבריהם איפכא דבסימטא כל אדם קנה אפי' בינוני ובר"ה דוקא אדם חשוב או זילא או אשה קונה ולא אדם בינוני וב"י הביא על דברי רבינו ל' הגמרא ופירש"י והרמב"ם ולא דק לכתוב כלום על מה שכ' רבינו תרי בבא יחד ונראה שרש"י ורמב"ם ז"ל גרסו תיבת קני בכל א' בפני עצמו וכאשר נדפס לפנינו בגמ' והרא"ש ורבינו לא גרסו בגמ' תיבת קני הראשון אלא הכי גרסו ואי בר"ה הוא אי אדם חשוב הוא כו' א"נ גרסו אי ר"ה ל"ק ואי אדם חשוב הוא קני כו' ולא ס"ל כרש"י דבר"ה קני כל אדם מטעם שבני אדם מפסיקים אלא אדרבה בר"ה ל"ק מטעם שבני אדם בושים לרכוב שם אם לא אדם חשוב או אשה או זילא ועיין בש"ע ס"ח שהעתיק שם ל' הרמב"ם כמו שהוא בפ"ב דמכירה והוא ע"ד פירש"י וא"כ תימא על מ"ו ר"מ ז"ל שהגיה שם בסימטא ואח"כ הוסיף תיבת בר"ה והוא ע"ד שיטת הרא"ש ורבינו איך עירבב הדברים וזיכה שטרא לבי תרי: