דרישה, חושן משפט רז:ז
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 207:7
Open in the reader →1וכתב ר"ח דוקא כו' עמ"ש לקמן בסימן ר"ל ס"ה דיש מקשין מ"ש כאן אמ"ש שם ושם כתבתי דלק"מ דבמטלטלין גופא יש לחלק בין מוכר ללוקח ובזה מיושב ג"כ דלא תקשה הא דכתב ב"י בסימן זה בסעיף ל"א ממחודשים ז"ל מוכר שום דבר וגילה הלוקח דעתו שרוצה להוליכו למקום פלוני ששוה יותר והוזל קודם שהוליכו יכול לחזור בו כמו מוכר נכסיו לעלות לא"י בפרק המוכר פירות עכ"ל שק' הלא כתבו רש"י ור"ח דבמטלטלין לא אמרינן גילוי דעת אלא ודאי דוקא במוכר אמרו ולא בלוקח שאינו קונה מטלטלין כ"א להרויח וקנין מטלטלין (במקח) [בלוקח] הוה כמו מכירת קרקעות במוכר וק"ל אלא שצ"ע שבסימן ר"ל פליגי בזה ר"ח ור"י וכאן סתם הב"י וכתבו למילתא פסיקא דהוא דומה למוכר נכסיו ועיין בהג"א פרק אלמנה נזונית דף כ"ה דכתב בשם ר"ח שכ"כ בספר החכמה דיש להסתפק במטלטלין וע"ש ואפשר דשם צ"ל ר"ת דספר החכמה נקרא ע"מ: אבל אם הוא בעצמו חזר כו' ז"ל ב"י כן משמע מדברי רש"י שכתב ולא איצטריכו ליה זוזי שחוזרו בהם המוכרים עכ"ל ואני אומר דמהגמרא שם מוכח כן דמדאקשי רמי בר שמואל לר"נ (שם אמ"ש אעובדא דההוא דינא הוא דהדרא אפדנא למריה) נמצא אתה מכשילן לעתיד לבוא ולא היה לר"נ שום שינוייא אלא דבצורתא לא שכיחא משמע להדיא דכל מידי דשכיח אינו יכול לחזור משום מכשילן לעתיד לבוא וכי חזר בו מעצמו ודאי מילתא דשכיחא הוא ודוק שם בכתובות דף צ"ז: