דרישה, חושן משפט ריד:יא
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 214:11
Open in the reader →1מכר הבית והתנה ע"מ שדיוטא עליונה שלי כו' בב"ב דף ס"ג אמר ר"ל זאת אומרת המוכר בית לחבירו וא"ל ע"מ שדיוטא העליונה שלי הרי היא שלו למאי הלכתא רב זביד אמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא רב פפא אמר שאם רוצה לבנות עלייה ע"ג בונה כו' ומפרש לה רשב"ם כפשוטא דמיירי במוכר בית וחצר ושייר לעצמו הדיוטא פי' גג שעל הבית וקאמר רב פפא שאם לא התנה לא היה רשאי המוכר לחזור ולבנות הדיוטא שלו כי נפלה ואהני ליה תנאה שחוזר ובונה ולרב זביד האי תנאי ל"מ לחזור ולבנות משום דלאו אדעתיה דהכי התנה שוודאי לא אסיק דעתיה אנפילה אלא תנאי מהני להוציא זיזין מדיוטותו על אויר חצירו של לוקח ורב פפא ס"ל דאדרבא להוציא זיזין לא מהני האי תנאי דכיון שהחצר מכור אינו רשאי להוציא בנינו לשם אלא לבנות מה שהיה לו כבר כי נפלה הוא הוא דמהני ובדף שאחריו פריך על הא דקאמר שם דמסתמא ל"ק עומקא ורומא א"כ קשיא לרב פפא ל"ל ע"מ (ופי' רשב"ם דס"ד דמאי דקאמר לבנות עלייה ע"ג שר"ל שעל גבי הדיוטא יכול לבנות עוד ומקשה בלא תנאי נמי הוה הדיוטא של מוכר ואם רצה לבנות ולהוסיף עליה בנינים בונה) ומשני אהני ליה ע"מ דאי נפל הדר בני ליה וע"ג דקאמר אינו ר"ל ע"ג העלייה אלא ר"ל ע"ג הבית והלכתא כרב זביד מההיא דפ' מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ח.) והרמב"ן בחידושיו סוף דף נ"ד הקשה על פי' רשב"ם דאין לשון רב פפא משמע כפירושו דא"כ הול"ל שאם נפלה חוזר ובונה אותה ולמה הזכיר עלייה במקים דיוטא ועוד לא יזכיר לא זה ולא זה כיון דעל דיוטא קיימינן ועוד דא"כ הול"ל שאם ירצה לבנות על גבו שהבית לשון זכר הוא ועוד אי ס"ד דמקשינן דיכול לבנות עלייה אחרת ע"ג הדיוטא קאמר א"כ היאך יקשה למה לי ע"מ וכי בלא ע"מ יכול להוסיף בבנין והרי הבית והעלייה של שנים שנפלו אין שומעין לבעל העלייה לסכך בקסמים או להגביה וכ"ש זה כו'. ועוד דזה תמיה שהלוקח עלייה בלא תנאי מחבירו ונפלה לא יהיה רשאי לבנות דא"כ לקתה מדת הדין. ועוד דלא משמע כן ממתניתין דהבית והעלייה ועוד כתב קושיות אחרות בשם ר"ת דדיוטא לאו גג גבוה עשרה הוא כפי' רשב"ם אלא שורה העליונה של הכותל קרויה דיוטא כשיש בה בנין באויר וכן הוא לשון הרמב"ן והמ"מ וז"ל נ"י דיוטא בנין שבונין על שורת הכותל לפעמים בולט קצת לחוץ להושיב עליו זיזין וכשהיא בנויה נקראת (דיוטא) ומיירי במכר הבית ולא החצר וקאמר ר"ל דאם אמר ע"מ שיהיה שורה ההוא שלו ופריך למאי הלכתא כלומר אם יהיה שם בנין פשיטא דאם התנה עליה שהיא שלו ואם אינה בנויה מה שייר (ובכלל קושיא זו היא למה קראה דיוטא דהא לא נקראח דיוטא אלא אחר שבנה עליה) ומהדרינן לעולם שאין שם בנין) רב זביד אמר שאם רוצה המוכר להוציא זיזין מחצירו על שורת הכותל של בית הלוקח רשאי אעפ"י שלא היה כאן בנין מעולם. ואע"פ שמכביד בבנינו על כתלו של לוקח לית לן בה דלהכי אהני ליה תנאה. ורב פפא פליג וס"ל דכולי האי לא אהני ליה תנאה אלא להכי הוא דאהני ליה שאם רצה לבנות עלייה ע"ג השורה העליונה באוירו בגגו בונה ע"ד דיומדין באופן שלא ישתמש בכותלי ביתו של לוקח כלל ופריך אח"ז בגמרא פשיטא בלא תנאי נמי ומפרש ליה דה"ק כי נפל הדר בני כלומר כשנפל ביתו של לוקח כופה המוכר את הלוקח שיחזור ויבנה ביתו בשביל השורה העליונה של הכותל שהיתה משועבדת למוכר ואע"פ שאין זה משתמש בה אהני ליה דלא מיבעת אי נמי כשאין בית בצדו ותחתיו הרוח מזיקתו ומפיל בניינו הבנוי באויר ולהכי ודאי דוקא כי אתני אבל לא אתני במה יכפה הלוקח שיחזור ויבנה ביתו כיון שאין לו שום שעבוד על כותלי ביתו (וכתב הרמב"ן שם בחידושיו ולכן בכל הספרים המדויקים תמצא הגירסא דאי נפל הדר בני ליה ולא דאי נפלה הדר בנו לה משום דעל ביתו של לוקח קאי) וכ"כ המ"מ ספכ"ד דמכירה כפי הרמב"ן והוסיף בשם ר"י מיגא"ש ז"ל א"נ הא קמ"ל כי נפל ביתו של לוקח וחזר ובנה בית אחר הדר גם המוכר ובונה עלייתו ע"ג אף ע"ג דלא שייר לו אלא אויר בית הראשון והאי בית אחרינא הוא ואוירו של בית זה לא נשתעבד לו מ"מ להכי אהני ליה תנאו עכ"ל הרי לך שר"ת ורמב"ן ואבן מיגא"ש והמ"מ פירשו כמעט בסוגיא א' וגם התוס' שם בד"ה ע"מ שדיוטא כו' כתבו פירוש דברי ר"ת בקיצור כ"ש אבל בדיבור שאחריו כתבו דברי ר"י משמע מיני' שפי' כפי' רשב"ם ע"ש והנ"י כתב שני הפירושים וכתב דלדינא ל"פ ע"ש. והנה מבואר לפנינו דבין לפי רשב"ם ובין לפי' רמב"ן רב זביד לא ס"ל להא דר"פ כל א' לפי פירושו אלא דלהרמב"ן ליכא מאן דפליג בהא דאם נפלה הדיוטא שהיתה בנוייה ע"ג ביתו דלוקח שחוזר ובונה לה כמדתה הראשונה ואפילו בלא שיור ותנאי וראיה מהקונה עלייה מחבירו ונפלה כו' וס"ל דבהא לא איירי ר"ז ור"פ (ולאפוקי מפי' רשב"ם דר"פ איירי בהא ור"ז פליג עליה וס"ל דאפילו תנאה לא מהני להא וכנ"ל) אלא ר"פ איירי אם נפל הבית וכו' וכנ"ל ובהא דוקא פליג עליה ר"ז ועפ"ז צריכין לפרש דמש"ר ז"ל ופי' רשב"ם דר"ז ור"פ פליגי עליה כו' אינו ר"ל דדוקא לפי' רשב"ם פליגי ולא לפי' הרמב"ן דז"א כמ"ש אלא משום דרבינו לא הביא כאן פי' הרמב"ן כלל אלא מאי דנ"מ לדינא כתב בקיצור מש"ה כ"כ וה"ק לפי' רשב"ם פליג ר"ז אר"פ הנ"ל וס"ל דאם נפלה אין חוזר ובונה אותה ואפילו תנאה ל"מ להו מטעם הנ"ל דלא אסיק אדעתיה בשעת תנאי הנפילה אבל הרמב"ן כתב והקשה אפירוש רשב"ם מהקונה עלייה מחבירו כו' וס"ל דאפילו בלא תנאי יכול לחזור ולבנות וק"ל. והא דלא כ"ר פי' הרמב"ן הנ"ל משום דלא רצה להאריך כי אין בו נ"מ לדינא מאחר דלא קיי"ל כרב פפא דאמר (לפי פירושו) דאם נפל הבית כופין הלוקח לחזור ולבנותו והשינוי שבין פי' רשב"ם ורמב"ן בהוצאת זיזין מהדיוטא לחצר או מהחצר להדיוטא כבר כ"ר שניהן בהלכתא ואפשר דה"ט דס"ל כפי' רשב"ם כדמסיק בשם הרא"ש וכיון דס"ל לרב זביד דמותר להוציא זיזין מדיוטא שלו לחצר שמכר לאחר אף ע"פ שלא אמר אלא ע"מ שדיוטא שלי כ"ש שיכול להוציא זיזין מחצר שלו שלא מכרה על גבי הדיוטא כיון שאומר ע"מ שהדיוטא שלי ואי משום שמכביד גם בהוצאת זיזין לחצר מכביד ועוד לפי' רשב"ם אין נ"מ בהכבדה שהרי המקשן הקשה לרב פפא ל"ל ע"מ וכמ"ש לעיל ודוק: