דרישה, חושן משפט ריד:ח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 214:8
Open in the reader →1אבל אם מכרה המוכר לאחר ונפלה אזדא לה כו' בפרישה כתבתי דהיה נ"ל דלא כתב הרמב"ן כן אלא במוכר לשנים יחד לזה בית ולזה עלייה שבנוי' ע"ג: כו' ע"ש. אבל מתשובת רשב"א נראה כמסתפק בדין זה והביאו הב"י בסי' זה ס"י ע"ש. ור"ל כיון דאפי' המוכר לעצמו לא שייר שום דבר בגוף הבית דהא אויר בלא מקום בבית נשאר משוייר לו א"כ אין למוכר כח להקנות מה שאין לו והוא עצמו יכול לבנות ע"ג דיומדין באויר המשוייר לו ממילא. אבל אין יכול להקנות זכותו לאחר דאין קניין לאחר שייך באויר כ"א ע"י מקומו והרי אין למוכר מקום וא"כ בנדון דדברי הרמב"ן הנ"ל נמי י"ל הכי אף דנשאר העלייה למוכר הבית מ"מ הרי כבר מכר לראובן הבית וכתב עומקא ורומא וקנה האויר ולא נשאר לו בגוף הבית שום דבר אלא מכח דנשאר העלייה להמוכר אמרינן דגם האויר שבנויה בו נשאר לנפשו לענין שיש לו כח לחזור ולבנותה אם נפלה. מ"מ אין לו כח להקנות לאחר אותו אויר שבנויה בו העלייה אלא העצים והאבנים שהן בעין יכול להקנות ולמכור והיינו דוקא כל זמן שלא נפלה ואף דיש לחלק קצת ולומר דשאני נדון דהרמב"ן שנשארה העלייה שיש בו ממש להמוכר א"כ גם הרשב"א יכול להיות דמודה בו דיכול לחזור ולמכור אחר זמן כל זכותו לאחר מ"מ כיון דנראה דהרשב"א מסתפק בזה ואין ראייה גמורה דהרמב"ן ס"ל בפשיטות דיכול למכור כל זכותו הו"ל המע"ה וגם בש"ע יראה דפסק כן מיהו נראה דאם המוכר נתן כחו ורשותו לאחד לבנות במקומו ע"ג דיומדין באויר שע"ג הבית שהוא משויר להמוכר כשלא כתב בו עומקא ורומא להלוקח הבית אזי אין כח ביד הלוקח למחות ביד האחר לבנותו ול"ד להמוכר דקל לזה ופירותי' לזה שכתבו הפוסקים ורבינו בסי' ר"ט ס"ז דנשאר הכל ללוקח הדקל דהתם טעמו הוא דפירות הן דבר שלב"ל ואפי' המוכר אין לו בהן כלום אם לא כששיירו בפירוש לנפשו אז אמרינן דשייר לנפשו מקום האילן שגדלין בו הפירות וכשמכר הדקל והפירות יחד לאחריני הרי לא שייר לו המקום משא"כ כשלא כתב עומקא ורומא להלוקח דהאויר משוייר ממילא להמוכר יכול לעשות שליח במקומו למי שירצה לבנות שם ויכול הנותן רשות לבנות לחייב נפשו להבונה עד"מ בסך אלף זהובים בחיוב גמור והבונה יתן לו שטר סילוק להחוב כל זמן שיניחנו לדור שם ודומה למ"ש הטור בשם חכמי ספרד בסי' ר"ז ס"ך ע"ש ודומה לזה כתבו התוס' בס"פ מי שמת דאדם משעבד נפשו בדשלב"ל והביאן הב"י בר"ס ר"ט וכתב עוד שם רשב"א ז"ל אדם משעבד דשלב"ל דכיון דהוא משעבד אף דאקנה משתעבדי דגריר בתר שעבודיה וכדבר שב"ל דמי וע"ל סי' ס' ס"ו מש"ר דאדם יכול להתחייב נפשו בדשלב"ל והארכתי עוד מזה בתשובה בענינים כאלו שיכול ליתן לאחרים כחו בזה ע"כ ודו"ק: