דרישה, חושן משפט ריד:כ

1המוכר מקום לחבירו כו' ז"ל המשנה המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית חתנות וכן המקבל מחבירו לעשות לו (וכן הוא גירסת הרי"ף) דבית חתנות לבנו כו' [עיין ב"ח שהביאו] ובגמרא שם מייתי ברייתא דתרבץ אפדני הוא י"ב על י"ב. עוד קאמר שם בגמרא ז"ל רפת בקר מאן קתני לה א"ד ר"ע א"ד ר"י א"ד ר"ע וה"ק אע"פ שרפת בקר היא פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר וא"ד ר"י וה"ק שהרוצה לעשות רפת בקר עושה ד"א על שש וכ' ב"י בשם הר"ן וז"ל בית קטן שש על ח' פרש"י דהך בבא ר"ע קתני לה דנהי דאמר ברישא ד' על ו' התם במפרש בית חתנות שהוא קטן משאר בתים אבל באומר בית סתם לא משמע לבית חתנות אלא לעצמו ולפיכך עושה שש על ח' נמצא עכשיו דלדידן דקיי"ל כר"ע בית חתנות ד' על ו' ובית סתם ו' על ח' אבל הרא"מ (נראה דר"ל הר' אב"ן מיגא"ש וכ"כ חידושי הרמב"ן והמ"מ בשמו) פי' דהך סיפא דבית קטן ר"י קאמר לה לפי שאין חילוק כלל בין בית סתם לבית חתנות ור"ע ס"ל בתרווייהו ד' על ו' וא"ל ר"י רפת בקר היא זו אלא אין לך בית קטן פחות מו' על ח' ולא תקשה לך לההוא לישנא דאמרינן בגמרא דרפת בקר ר"ע קתני לה היכי מסקינן למתניתין פסקי פסקי דרפת בקר ר"ע ובית קטן ר"י דלאו קושיא היא דכי אמרינן שר"ע קתני לה ר"ע מודה בה אמרינן כו' ונקטינן כההוא לישנא דבתרא הוא דרפת בקר אפילו ר"ע מודה בה ולפי פירוש זה לדידן דקיי"ל כר"ע בין בבית חתנות בין ברפת בקר בין בבית סתם עושה ד"א על ו' עכ"ל ב"י בשם הר"ן ולא מצינו שכ"כ שם הנ"י המכונה בב"י בכל מקום בשם ר"ן אכן בחידושי רמב"ן כתב קרוב לענין זה ע"ש אבל מ"ש בסוף ונקטינן כההיא לישנא דבתרא היא ליתא שם בחידושי רמב"ן ותמוה הוא לכאורה שבגמרא דילן אדרבא לישנא קמא היא וכנ"ל וכ"כ המ"מ אותו ללישנא קמא וצ"ל שבגירסת הר"ן היו מסודרים הדברים בקיצור בפעם אחת א"ד ר"י וה"ק שהרוצה כו' וא"ד ר"ע וה"ק אע"פ כו' וכן המה הדברים מסודרים בפי' רשב"ם זא"ז וא"ש דא"ד ר"ע הוא לישנא בתרא וק"ל מ"מ מוכח מדברי הר"ן הנ"ל דכתב דאפילו ללישנא דאמר ר"ע ר"ל שר"ע מודה בה א"כ לפי הל' דאמרינן ר"י קתני לה ר"ל ר"י ולא ר"ע אלא ר"ע ס"ל דרפת בקר אינו כ"כ [גדול] וכ"כ ר"ש בהדיא בפירושו ז"ל שהרוצה לעשות כו' עד אבל לר"ע רפת בקר אינו כ"כ גדול וכתב עוד דשיעורא דרפת בקר אינו מפורש לר"ע ושיעורא דבית חתנות אינו מפורש לר"י עכ"ל רשב"ם ע"ש וכן מוכרחים לומר דאל"כ מאי נ"מ בין אי ר"י קתני לה או ר"ע ובזה מבוארים דברי רבינו דמ"ש וי"א דרפת סגי בד' ע"ד ובית סתם צריך שיהיה ו' על ח' האי י"א קא"ל ע"פ שיטת פי' התוס' הנ"ל דכתבו בהדיא בפירושא דגם ר"ע מודה בבית סתם דשיעורו וע"ח וברפת בקר כתבו להאי לישנא דאמרינן ר"י הוא דר"ע פליג עליה וס"ל דאינו כ"כ גדול ומדלא כתב שיעורו ס"ל לרבינו דמסתמא הוא דע"ד דמיקרי רשות והראיה שהר"ן כתב דאפילו בית סתם דוקא המקבל עליו או מוכר [מקום] לעשות צ"ל ד' ע"ו אבל המוכר לחבירו בית סתם כשיש לו בית בנוי דע"ד נותנו לו וכמ"ש בפרישה ואף על פי שבר"ש אינו מפורש דקיי"ל כאותו א"ד דקתני ר"י קתני לההוא דרפת בקר ואדרבה מסודר בפירושו ההוא א"ד דר"ע באחרונה וכמ"ש הא כבר גם כן כתבתי דהמ"מ כתב דהאי א"ד ר"י קתני ללישנא בתרא וכן הוא מסודר בגמרא שלנו וכן ס"ל לההוא י"א שהביא רבינו ומש"ה פסק דרפת בקר דע"ד וכר"ע דפליג עם ר"י בהא לישנא בתרא דהלכה כוותיה וזה נ"ל ברור ודלא כמ"ש ב"י ז"ל ומ"ש די"א דרפת סגי בד' על ד' ובבית סתם צריך שיהיה ו' על ח' א"א ליישב גירסתו דהא ליכא למ"ד דרפת בקר הוי דע"ד ול"נ להגיה גם פה ארבע אמות על ו' ולא בא לחדש בסברת י"א אלא דבית סתם ו' על ח' וכפי' רשב"ם ובית חתנות לפי פירוש זה כבר נתבאר שהוא ד' על שש ומפני זה לא הזכיר רבינו לפירוש זה שיעור בית חתנות לפי ששיעורו כשיעור שהזכיר לפי' קמא עכ"ל ודבריו דחוקים מאוד חדא דצריכין אנו להגיה גירסת כל ספרי רבינו שבידינו של דפוס ושל כתב ישן נושן שבכולם כתוב בהן ד' ע"ד ועוד דא"כ לא הול"ל די"א דרפת בקר סגי בד' על ו' דפשיטא דסגי ליה בהכי דהא ליכא למ"ד דבעינן ברפת טפי וע"ק למה נקטי הי"א ההיא דרפת לחנם טפי הו"ל למנקט ההיא חתנות כדי לחלק וכמ"ש הר"ש בין בית לבית דאף על גב דבית חתנות דע"ו בבית סתם בעינן וע"ח ומ"ש הב"י דליכא מ"ד דרפת בקר הוי דע"ד אין זו קושיא דהרשב"ם כתב בהדיא דהוא פחות מד' על (ד') [ו'] וממילא נוקמי מסתמא על שיעור דע"ד וכמ"ש ואיפשר דב"י ר"ל דלא מצינו מאן דפסק הכי וזה לאו קושיא דלא ראיתי אינו ראיה ורבינו שמע או מצא כ"כ בשם י"א דפסקו הכי וע"פ הדברים הנ"ל שכתבתי ודוק: