דרישה, חושן משפט ריח:ג
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 218:3
Open in the reader →1ומסתברא כפי' רשב"ם לשון ב"י נראה שטעמו מדאמרינן ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ואי לאו דאתא לאיפלוגי הכי הו"ל למימר א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן עכ"ל. ועיין בהרי"ף שכ"כ אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כו' דס"ל דל"פ ומשה"נ הביא לדברי שניהם לפסוק הלכתא וכ"כ המ"מ שהרי"ף ס"ל כהראב"ד ויש לתמוה על רבינו שברא"ש הביא הגירסא וא"ר חייא א"ר יוחנן והוא כו' וזה משמע ודאי דפירושי קמפרש ושוב עיינתי בהרא"ש של קלף ואיתא התם רב חייא בר אבא א"ר יוחנן כו' וזהו כדברי רבינו. גם י"ל דטעם דרבינו הוא דאי ר' יוחנן לאסופי בא לא הול"ל אלא וברובה של שדה ומדהאריך לומר והוא שמובלעין כו' משמע דהוא שיעור אחרינא אתא לאשמועינן וק"ל: דהיינו ט' רבעי קבין כו'. כבר כתבתי בפרישה לשון הרמב"ם וטעם גירסתו דבעינן רובא דמנכר ונראה להביא ראייה לזה מדאמר רבי יוחנן סתמא והוא שיהא בכל בית סאה רובע א' ברובו של כור ולא חילק בין אם אותו רובע עומד במקום א' בבית סאה ובין אם צריך שיהא מפוזר בכל הבית סאה אלא בודאי חז"ל אזלי בתר שם הפיזור שיהא ברוב בית כור ואם היו מעורב ט' בח' עדיין היה עליו שם פיזור ברוב בית כור כל זמן שאין רוב הרבעין מפוזרין במיעוט דרוב בית כור דאז נעקר שם פיזור ברובא ברוב בית כור וק"ל: