דרישה, חושן משפט ריח:ו
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 218:6
Open in the reader →1אבל אם עומד בתוך השדה כו' עד אמר בית כור מדה בחבל כו' הן חסיר הן יתיר כו' ז"ל המשנה שם דף ק"ג ע"ב בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל פיחת כ"ש ינכה לו. הותיר כ"ש יחזור. אם אמר הן חסר הן יתיר. אפי' פיחת רובע לסאה. או הותיר רובע לסאה הגיעו יותר מכאן יעשה חשבון עכ"ל המשנה לפי מסקנת הגמרא ובגמרא אבעי' להו בית רובע סתמא מאי (פי' ר"ש דאמר בית כור עפר אני מוכר לך ולא אמר מדה בחבל ולא הן חסיר והן יתיר מהו) ומסקינן שם דמסתמא כהן חסיר הן יתיר דמי ועל מסקנא זו קאי מ"ש רבינו אבל אם עומד בשדה כי התוס' והרא"ש כתבו שם ז"ל תימא דרב יצחק קאמר לעיל טרשין שאמרו בית ד' קבין אבל יותר אין נמדדין עמה ואמאי הא מתניתין בית כור עפר סתמא קתני ובית כור עפר סתמא כהן חסר הן יתיר דמי ואפי' לא הוה טרשין שם כל עיקר אלא היתה הקרקע חסרה היינו אומרים הגיעו כ"ש השתא ותירץ ר' שמשון דהכא מיירי בעומד בתוך השדה ורואה אותו הלכך מסתבר לומר דעד רובע הוה מחילה. אבל באינו רואה אותו פשיטא דלא הוה מחילה וסברא הוא דהתם אפי' ע"י ניכוי לא היה מקבל לוקח דא"ל אדעתא דהכי לא זבני ובהכי איירי רישא דמתניתין ולהכי א"ר יצחק טרשין שאמרו בית ד' קבין אבל טפי לא. דאי הוה חזינן להו כאילו אינן כלל אפי' לא היה חסר אלא קב חייב להשלים שלא קנה אלא בית כור שלם ע"כ. ובזה דברי רבינו מבוארים אלא שמ"ש לפני זה אפי' לא היה חסר כו' חייב להשלים היא לכאורה ל' שאינו מדוקדק שכל חסר משמע שאין להמוכר עוד קרקע בצידו וכן פי' ר"ש במשנה על מ"ש פיחת כל שהוא ע"ש וא"כ משמע דס"ל דמשלים לו משדה אחר וז"א דהא רבינו עצמו שכתב בסמוך דאם ירצה המוכר להשלים לו משדה אחרת הרשות ביד לוקח לומר איני חפץ בזה כו'. ובכאן דדקדק לומר בית כור עפר אפי' אם רוצה לנכות בדמיו הרשות ביד הלוקח לבטל המקח וצ"ל דרבינו נמשך אחר לשון התוס' והרא"ש והם נקטו מלת להשלים בשביל טרשין שאיירי בהו התם ושם מיירי דיש להמוכר עוד מאותו קרקע בצידו המקח וה"ק ולהכי אמר ר"י טרשין שאמרו בית ד' קבין דאילו טפי היה הדין כחסר ואין עולין לו במדידה אלא חייב להשלים לו מקרקע במישור א"נ ה"ק צריכין להשלים ואם לא יתרצה הלוקח ליקח דמים או במקום אחר בטל המקח דגם צריכין אנו לומר דמ"ש אפי' לא היה חסר אלא קב נמי איידי השמועה דאיירי ביה נקטו קב ובל' ל"מ קאמר ל"מ דזה קבין ומחצה לא הוה מחילה אלא אפי קב א' ואה"נ דה"ה אפי' פחות מקב נמי צריך להשלים לו דלא מצינו שחילק בשום מקום בין פיחת קב לפחות מיניה אלא אדרבה שנינו אפי' פיחת כ"ש ינכה לו. ודוחק לחלק ולומר דדוקא באמר מדה בחבל כ"כ. ור"י מאגש לא משמע ליה דמיירי בעומד בתוכו לכן אוקמא הוא במסיים הבית כור ואמר בית כור עפר זה ומה שאמרו בגמרא בית כור סתמא כהן חסר הן יתיר קראו סתמא מפני שלא אמר מדה בחבל או הן חסר הן יתיר אבל זה ודאי אמר. ולהרא"ש והתוספות משמע לשון סתמא כפשוטו שלא אמר כלום ולכן נראה להו יותר לפרשו בעומד בתוכו ועמ"ש לקמן סעיף י"א בדרישה עוד מזה: