דרישה, חושן משפט רכ:כ
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 220:20
Open in the reader →1ואם מכר סתם פירות השובך כו' וכ' הרמב"ם כו' בפרישה כתבתי לשון הגמ' ופי' רשב"ם וביאור דברי הרמב"ם בקיצור ועתה באתי להוסיף ומתוכו יבוארו לך דברי רבינו בטוב בפרט בביאור דברי הרמב"ם שהביא. ומתחלה אקדים שברי"ף לא כתב הנוסחא הא לה הא לאמה אלא הא בה הא באמה וז"ל אמר רב כהנא לא קשיא הא דקתני בריכה ראשונה ושניה בה והא דתנן בריכה ראשונה באמה משום דמצטוותא בברתא ואזוגא דשבקינן ע"כ (וכשיטתו משמעי' דברי הרמב"ם פכ"ג דמכירה) וביאור הדברים לדעתו כתב ב"י בשם ר"ן דאין שובך פחות מב' בריכות דהיינו ב' זוגות אם ובת ע"ש שהאריך בפירושו בשם הר"ן ומשמע שם מהאי פירושא דלעולם בעינן שיניח לפחות ה' בריכות בשובך דהיינו אם ובתה ועוד זוג לאם ושני זוגים לבתה פחות מיניה אין השובך קיים שהבת כל שאין לה שני בנות לא מצטוותא וכשתברח הבת ממילא גם האם בורחת אבל המ"מ פכ"ג כתב ז"ל המחבר פי' כדברי ר"י מיגא"ש שפי' שאלו בגמרא מה טעם מניח ב' בריכות ממה שילדו הבנות ובריכה א' מהאמהות ותירצו שכל בריכה צריכה שנים מתולדותיהם לצוות ולולא כן תלך וזהו הטעם שהאמהות שיש לה כבר בנות ובריכה א' שהוא מניח לה הם שנים מתולדותיהן ונראה לפי פי' זה שאם לא היו בשובך בעת הקנייה כ"א בריכה א' מניח ב' בריכות מתולדותיהן ודי לו בכך שהרי יש לה צוות עכ"ל נראה להדיא מלשונו דס"ל דדוקא כשהיו בשעת המכירה ב' בריכות בשובך אז צריך להניח עוד ג' בריכות דהיינו א' להאם ושנים לבתה אבל כשלא היה בשעת המכירה אלא בריכה אחת בשובך אז אין צריך הלוקח להניח אלא ב' בריכות שתלד שהרי לא היה דעת המוכר אלא לשייר לו האם באופן שיהיה לה צוותא ולא תברח וכשיהיו לה ב' בנות הרי יש לה צוותא אך תימה אכתי הא ברתא לא מצטוותא בהדי האם ותברחנה הבנות וממילא גם האם תברח וצריך לדחוק דחכמים לא הזקיקו להלוקח להניח טפי משתי בריכות לא' מעיקרי השובך ואף אם יש לחוש שיארע היזק מזה להמוכר דהו"ל להמ"מ ג' בריכות כשאין אלא אמה כמו ה' בריכות לדעת הר"ן ועמ"ש עוד מזה בסמוך כנ"ל לומר לדעת המ"מ וזה ודאי שלא כדעת הר"ן דכיון דמספקא לר"ן אי בעינן שיניח לכל זוג וזוג או לא ש"מ דס"ל דגם כי לא היה בתחילה בשובך רק בריכה אחת בעינן שיניח למוכר ה' בריכות דהיינו אם ושתי בנות ולאחת מהבנות שתי בנות ומ"ש ב"י בשם הר"ן בקשתיו ולא מצאתיו בשום מקום כי בספרים שלנו לא הזכיר הר"ן אלא דעת רשב"ם ותוספות ובין כך ובין כך מוכח לכאורה שמ"ש רבינו בתחילה הוא לשיטת רשב"ם וא"כ תמוה מ"ש וכתב הרמב"ם כאילו לא פליגי אהדדי והוא מבואר דיש הבדל גדול ביניהם גם ב"י הרגיש בזה ולא כתב עליו כלום ונלע"ד דדעת רבינו היא שגם הרמב"ם ס"ל דכי לא היה בתחילה בשובך אלא זוג א' צריך שיניח דוקא בריכה אחת לאותה אם ועוד בריכה א' שתלד הבריכה הראשונה דהיינו אם ובתה ובת בתה ולא סגי במה שיניח ב' בריכות להאם אלא דוקא היכא שהיו מתחילה אם ובת שאז מניח עוד ג' זוגות כדי שיהיו לכל א' ב' בנות דהוי בין כולם ה' זוגות כיון דאיכא צוותא טובא אפילו ברתא בהדי אם מצטוותא וא"כ שפיר כתב רבינו וכתב הרמב"ם שלא בל' פלוגתא ומ"ש בתחילה אלא מניח הזוג הראשון כו' מיירי בלא היה בו אלא זוג אחד ויצא לרבינו פי' זה בדברי הרמב"ם ממ"ש אם היו בו אמהות ובנות כו' דהוא דוקא הא לא היה בו אלא אמהות לא הוי דינא הכי אלא סגי בג' בריכות בין כולם וכמ"ש גם המ"מ וקשיא לרבינו מ"ש לא היו בו בנות מהיו בו הא סוף סוף בנות אלו שיניח להאם יברחו כשלא יהיו לכל אחת ב' בנות לצוותא וכשיברחו הם תברח גם האם (וכבר כתבתי בזה ישוב בדוחק להמ"מ) לכן מסתבר לרבינו דס"ל להרמב"ם כיון שלא יהיו אלא ג' זוגות צריך שיהיו נולדים זו מזו דאל"כ לא מצטוותו יחד ולדעת רבינו ע"פ שיטת הרמב"ם נראה דפירושא דגמרא הכי הוה הא בה הא באמה כלומר מתניתין מיירי כשלא היה בשובך אלא האם לחוד דהיינו בריכה אחת להכי תני מפריח בריכה ראשונה דכל זה נכלל [בכלל ראשונה] ראשונה שלה וראשונה של בתה דהיינו שיניח אם ובת ובת בתה ולא רצה תנא דמתניתין למיתני מפריח ב' בריכות שילדו זו מזו כמ"ש התוס' דאטו תנא כי רוכלא [ליחשוב] וליזיל וברייתא דקתני ראשונה ושניה כלומר מיירי כשהיו בשובך אמהות ובנות שהבת ההיא דין אם יש לה ולהכי תנא שמניח ראשונה ושניה לומר לך דלא בעינן דוקא נולדים זו מזו אלא בב' שתלד הבת זו אחר זו סגי ובאמת שלהאי פירושא דייק לישניה דבה ובאמה טפי גם ל' הברייתא והמשנה מדוייקים טפי דלפי' המ"מ קשה ממ"נ מתניתין במאי איירי אי כשלא היה אלא אם לחוד בשובך א"כ איך תני מפריח בריכה ראשונה הא צריך להניח לה ב' בריכות שתלד היא ואי מיירי כשהיו בה אמהות ובנות א"כ למה לא נקט ג"כ דין הבת אבל לדעת רבי' א"ש ודו"ק: