דרישה, חושן משפט רכ:יט
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 220:19
Open in the reader →1וכן נמי איפכא ז"ל הרא"ש בתוספתא קתני מכר דבורים מכר כוורת מכר יונים מכר שובך לפי שאין דרכן של בני אדם למכור כל הדבורים כשדעתו לשייר את הכוורת כדמוכח במתניתין דקתני הלוקח פירות כוורת נוטל ג' נחילין וזה שפי' שמכר כל הפירות בלא שיור מכר גם הכוורת וכן נמי בשובך תנן הלוקח פירות שובך מפריח כו' וזה שפי' שמכר הכל מכר גם את השובך ע"כ ויש לדקדק בל' הרא"ש שתלה תניא בדלא תניא שכתב טעם למכירת הכוורת לפי שאין דרך למכור כל הדבורים כו' ובתוספתא לא נזכר דמיירי בדמכר לו כל הדבורים והו"ל להרא"ש לכתוב תחילה דמיירי במכר כל הדבורים ומש"ה אמרינן דמסתמא מכר גם הכוורת וכמש"ר בד"א כו' ולכאורה היה נראה דהרא"ש ס"ל דמכירת כל הדבורים נרמז בל' התוספתא במ"ש סתם מכר דבורים ומהיכי תיתי מסתמא לאמור דמיירי דשייר לו מהן מידי ודוקא במשנה דקתני המוכר פירות כוורת דל' פירות משמע דשייר במכירתו קצת דבורים ולא לקח אלא פירותיהן ומ"ש הרא"ש ז"ל וזה שפי' שמכר לו כל הפירות דמשמע דס"ל שצריך שיפרש ויאמר כל הפירות היינו דוקא באמרו פירות כמ"ש ואע"פ שבתוספתא לא קתני פירות אלא דבורים והול"ל וזה שפי' שמכר דבורים י"ל דאגב דסיים בלשון המשנה דקתני בה פירות כוורת מש"ה נתחלף לו לשון פירות בלשון דבורים ועבור זה הוצרך לכתוב נמי (בל') אבל זהו קצת דוחק ועוד דא"כ לא נתיישב בזה לשון רבינו שדבריו מועתקין מדברי הרא"ש הנ"ל והוא לא הביא לשון המשנה אלא לשון התוספתא המוכר דבורים וכ' עליה בד"א כשפירש שמוכר לו כל פירות הכוורת ולא הול"ל אלא בד"א כשא"ל שמוכר לו דבורים אבל א"ל שמוכר לו פירות כוורת לכן מחוורתא דלא שני להרא"ש ורבינו בין אני מוכר לך דבורים לבין א"ל אני מוכר לך פירות כוורת והטעם דכל הדבורים הם נתגדלו בכוורת ומש"ה נקראו פירות כוורת אלא סבירא להו להרא"ש מדקתני התוספתא מכר דבורים מכר כוורת ולא קתני דין דבורים עצמן לאמור מכר דבורים לא מכר כולם אלא ג' נחילים כו' וכדקתני במתניתין מוכח מזה פשוט דהתוספתא איירי בא"ל בפירוש אני מוכר לך כל הדבורים וכן ביונים ומש"ה כתב ליה הרא"ש בפשיטות ורבינו נמשך אחריו לכתוב בד"א כו' ודוק: