דרישה, חושן משפט רכ:ז
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 220:7
Open in the reader →1(ח) המוכר את העול מכר את הפרה כו' עד ותימה הוא כו' ע"ש דכתב המ"מ על דבריו ולפי מה שפי' ר"ש לא ידעתי מהו שהוא פי' קרון עגלה ופי' צמד הוא העול עכ"ל ועיין בב"י מ"ש בפירושו דמ"מ ומ"ש בישובו [וקצת מנהו בב"ח] ואני אומר שהמדקדק בדברי הרמב"ם יראה דלק"מ שהתחיל בבבא שלפני זו וכתב המוכר את הקרון לא מכר הפרדות בזמן שאינן קשורין כו' ואילו איך הדין בקשורין לא סיים נראה מזה פשוט דהך בבא סיומא דלעיל היא ומיירי בקשורין וס"ל כרבו ר"י הלוי שכ"ר בסמוך בשמו שגם בצמד בקר אם קשורין יחד מכורין כמו בקרון ובפרדות ומה שהאריך לכתוב בשביל זה בבא בפני עצמה וגם בשינוי לשון היינו משום דכן דרכו של הרמב"ם ז"ל להעתיק הל' המוזכר בתלמוד בקיצור ולהכי אעתיק בתחילה לשון תלמוד שלנו ופירושו באינן קשורין ואחר כך העתיק לשון התוספתא כאשר מצאו ובתוספתא כינו פרדות בשם בקר וקרון בשם עגלה ועול במקום צמד ופרה במקום בקר ומיירי בקשורין ומה שלא הזכיר הרב רבינו משה בר מיימון ז"ל קשורין בהך בבא לפי שסמך אהמבין שמדכתב בבבא ראשונה בזמן שאינן קשורין ממילא בבא שניה שלא כתבה כן מיירי בקשורין ורבינו ע"כ לא הבינו כן דא"כ מה מתמה עליו הא רבינו עצמו הסכים בסמוך עם ר"י הלוי בקשורין מכר הצמד מכר הבקר וא"כ תמוה לי להבנתו אמאי לא תמה עוד על הרמב"ם שדבריו סותרין בשתי הבבות דמ"ש קרון מעגלה ועוד למה תמה יותר על מכירת הפרה אגב העול ממה שתמה על מכירת הבקר אגב העגלה ודוחק לומר שמתמה על [תחילת] דבריו ומינה נשמע התימה ג"כ לסוף דבריו ואפשר דאע"ג דבין פרה לבקר לא שני לרבינו בין בקר לפרדות [שני] ודוק: