דרישה, חושן משפט רכז:יח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 227:18
Open in the reader →1ומיהו מדת חסידות הוא כו' עד ובלבד שתצא ע"י הדחק כו' ז"ל הרמב"ם פי"ב ממכירה הנותן כו' [עב"ח שהביא ל' הרמב"ם] יכול להחזירה וכתב המ"מ ז"ל מל' המחבר נראה שדעתו שהמשנה שנתנה זמן עד ע"ש היא דוקא ביכול להוציאה אבל באין יכול להוציאה אף ע"י הדחק כגון שהיתה חסירה כ"כ חייב להחליפה אפילו לאחר י"ב חודש ולפי הנ"ל בגמרא בין שהסלע חסר כ"כ שאינו יכול להוציאה אפילו ע"י הדחק בין יכול להוציאה אינו חייב להחליפה מן הדין לאחר זמן בכדי שיראה לשולחני או ע"ש בכפרים וצ"ע עכ"ל גם בעיני יפלא כי זה ל' המשנה [עב"ח שהביאה] ופריך בגמרא היכא כו' [עב"ח שהביא מסקנת הגמרא] ומדלא מתרץ כאן ביוצא ע"י הדחק כאן באינו יוצא ע"י הדחק ש"מ דאפילו אינו יוצא ע"י הדחק אינו מחויב לקבלה אחר זמן רב יותר מכשיעור ומל' רבינו משמע לכאורה שדעתו כדעת הרמב"ם אבל העיקר כמ"ש בפרישה חדא שאי איתא שרבינו כהרמב"ם ס"ל הכי הול"ל אין המאנה חייב להחליפה אם יוצא ע"י הדחק ומיהו מדת חסידות כו' ועוד שהרי"ף והרא"ש לא כתבו האי ובלבד שתצא ע"י הדחק אדין זה אלא אסיפא דמתני' דתנן שם ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה ובגמרא אמר רב פפא ש"מ האי מאן דמיקם אזוזא פי' המדקדק ומקפיד בנטילת מעות שאם יש בו שום פגם אינו נוטל מיקרי נפש רעה וה"מ דנפקי ע"י הדחק עכ"ל הגמרא והם העתיקו ז"ל אות באות ודוחק לומר שלא יסבור רבינו כהרא"ש אבל לפי מאי דפרישנא א"ש שרבינו ג"כ ס"ל כהרא"ש ורי"ף דמ"ש בגמרא וה"מ דנפקי ע"י הדחק לא קאי ארישא דמתני' דהיה משמע שאם אינה יוצאת ע"י הדחק מחויב לקבלה אלא אסיפא דמתני' קאי אך ס"ל לרבינו כיון שאר"פ דאם אינה יוצאה ע"י הדחק אפילו נפש רעה לא מיקרי אם אינו נוטלה ממילא נשמע שגם ממדת החסידות אינו מחויב לקבלה כיון שאינה יוצאת כלל והוא המתין מלהחזירה כל כך וזה ברור בעיני ודוק: