דרישה, חושן משפט רנ:ב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 250:2
Open in the reader →1וה"מ כשנתרפא לגמרי כו' וכתב הרי"ף כו' מקור דין זה בפ' מי שאחזו א"ר הונא גיטו כמתנתו מה מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו אם עמד חוזר תנן זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת ה"ז גט ואם לאו אינו גט ואי אמרת אם עמד חזר למה ליה אומדנא הרי עמד אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא שניתק מחולי לחולי והא עמד קתני עמד מחולי זה ונפל לחולי אחר. והא הלך בשוק קתני הלך על משענתו. והא קמ"ל דהלך על משענתו הוא דבעינן אומדנא. אידך אומדנא נמי לא בעי ש"מ שכ"מ שניתק מחולי לחולי מתנת מתנה אין דאמר ר"א משמיה דרבא שכ"מ שניתק מתולי לחולי מתנתו מתנה ע"כ. וכתבו הרי"ף בפי' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ב סוף ע"א) וז"ל גרסינן בפ' מי שאחזו אמר ר"א שכ"מ שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה לסוגיא דשמעתתא התם בשלא עמד והלך על משענתו אבל עמך בין חולי לחולי והלך על משענתו אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מתנתו מתנה ואם הלך לשוק בלא משענת אין מתנתו מתנה וא"צ אומד עכ"ל. נלמד ממ"ש דרבינו התחיל במימרא דרב הונא וכתב דבנתרפא לגמרי חוזר. ואח"כ כתב לשון המשנה ע"פ אוקימתא דמר בריה דר"י דאם ניתק מחולי לחולי צריך אומד וז"ש אם ניתק מחולי לחולי כו' דלשון אם מורה על האומד ואם תראה שמת מחולי הראשון אינו חוזר ואח"כ מביא דברי הרי"ף ללמדינו דלפעמים דאינו יכול לחזור אפי' בלא אומד והיינו כשלא הלך בשוק כלל ומשום דהרי"ף קאי על מימרא דר"א דאמר סתם מתנתו מתנה מש"ה התחיל וכתב הא דמתנתו מתנה ורבינו הביאו בלשונו כדי ללמדינו דלאו בכל ענין צריך אומדנא כל' המשנה ובאמת הרי"ף לא חידש כלום דהא כל דבריו נלמדו מגמרא דפ' מי שאחזו הנ"ל וכמ"ש הרי"ף בעצמו ז"ל וסוגיא דשמעתתא התם כו' אלא שנקט לשון הרי"ף שכתב פסקי דדינים יחד גם י"ל דהביא הרי"ף ללמד דאם ניתק מחולי לחולי ולא הלך בשוק כלל בנתיים דא"צ אומד ומתנתו מתנה דאילו ממתני' הנ"ל הו"א דגם בכה"ג צריך אומד והא דקתני עמד והלך ללמדינו דאפילו בעמד והלך צריך אומד בגט ובמתנה ודו"ק: