דרישה, חושן משפט רנג:מ
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 253:40
Open in the reader →1מי שאמר יחלוק פלוני כו' גמרא פ' המוכר את הבית (ריש בבא בתרא דף ס"ג) וכמ"ש לשונו בפרישה וכתב שם רשב"ם דבתוספתא תניא האומר תנו חלק לפלוני יטול כאחד מהבנים וא"כ מאי קמיבעיא לן בגמרא באומר תנו חלק לפלוני י"ל דגמרא דידן דקא מיבעיא ליה מיירי דלית ליה בנים ואע"ג דאית ליה יורשים דעלמא לא יהיב דעתיה ליורשים אחרים ולכך קמיבעיא ליה מאי דעתיה באומר חלק א"נ דאית ליה בנים שאמר תנו חלק לפלוני בנכסי והשאר לפלוני עכ"ל ומדברים הללו יצא לרבינו מ"ש כאן ומדסיים רבינו לכתוב ז"ל או אפילו שכ"מ ואמר תנו חלק לפלוני מנכסי והשאר ינתן לפלוני שאין הבנים חולקים כו' ש"מ דבכה"ג אי דאמר והשאר יטלו בני ג"כ אינו נוטל אלא כא' מהן ומ"ש ברישא אם הוא שכ"מ ומחלק נכסיו לבניו בהכי מיירי ולא אתא שם אלא לאפוק' אם אמר השאר יטלו שאר יורשיו או נכרי ומ"ש בסיפא והשאר יטול פלוני גם יורשיו בכלל פ' וכן מוכח מדסיים וכתב שאין הבנים חולקין ש"מ דכל שאין הבנים חולקין דיניה הכי הוה וגם אתא לאפוקי אם הוא שכ"מ ונתן לו חלק בקנין והמותר לא חלק כלל דאז דינו כבריא ונוטל רביע להרי"ף ולר"י כ"ש ואע"ג דרשב"ם לא הזכיר כלל בדבריו דצ"ל והמותר לבנים סתמא כפירושו דמי דמדקתני בתוספתא יירש עם הבנים ש"מ דאיירי בשכ"מ דבבריא לא שייך לשון ירושה וכל שכ"מ צריך לחלק כל נכסיו דאל"כ דינו כבריא וג"כ לא שייך למימר ביה לשון ירושה והו"ל כאילו תני בתוספתא בהדיא תנו חלק לפלו' בנכסי והמותר תנו לבני וגמר' דידן איירי ג"כ בשכ"מ ובדלית ליה בנים אלא שאר יורשים או בבריא או בשכ"מ במקצת בקנין אבל זה פשוט דמ"ש ומחלק נכסיו לבניו אינו ר"ל שאמר לבני כך וכך ולפלו' כך וכך דאם כן היה חלק זה שנתן להאי ידוע מה שפרט ונתן לו ולמה כתב שיטול חלק כאחד מהבנים וק"ל