דרישה, חושן משפט רנה:ה
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 255:5
Open in the reader →1ואמרו פרענו כו' כתב הרמב"ם ז"ל שאינם נאמנים כו' כתב המ"מ שטעמו מדגרסינן בסוף בתרא (דף קע"ה ע"א) אמר רבה שכ"מ שאמר מנה לפ' בידי ואמרו יתומים פרענו נאמנים תנו מנה לפ' ואמרו יתומים פרענו אינם נאמנים כלפי לייא איפכא מסתברא כו' עד אנא אי איתמר הכי איתמר שכ"מ שאמר מנה לפ' בידי ואמרו היתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתי נאמנים מ"ט אידכורי מידכר תנו מנה לפ' ואמרו יתומים חזר ואמר פרעתי אין נאמנין מ"ט דאי איתא דפרעיה לא הוה אמר תנו עד כאן ומפרש הרב ז"ל דכלפי לייא זה האמור בגמרא במשמע שאיפכא הוה דינא דכשאומר תנו נאמנים וכשלא אמר תנו אינם נאמנים בשום אופן (והטעם כמ"ש בפרישה) אבל הראב"ד [ורבינו] ז"ל מפרשים דמאי דאמר כלפי לייא ל"ד קאמר אלא הכי קאמר אי הוה לן למימר בכי הא נאמנין ואין נאמנין איפכא הול"ל אלא שבאמת דבין הכי ובין הכי נאמנין דכל שאמר מנה לפ' בידי ומת ידעי אינהו דעלייהו לקיומי מצות אבוהון וכן דעת רשב"א ז"ל והקשה על דעת רמב"ם ז"ל ז"ל כיון דאמר כלפי לייא לא הו"ל אלא לאפוכי ולמימר אלא אי איתמר איפכא איתמר ע"כ והמ"מ ממליץ בעד הרמב"ם בזה וכתב ז"ל יש לי לדחות קושיית הרשב"א ז"ל דאה"נ דהוה מצי למימר איפכא איתמר כדאקשו ז"ל דדינא הכי הוה אלא שאם אתה אומר כך הרי היה מטעה האומר הראשון מהן ללאו ומלאו להן ואינו מצוי להטעות בכך אבל כשתירץ ואמר דמימרא היא באומר אמר אבי פרעתי לא הטעה האומר הראשון אלא שהפרעון שתלה להיתומים היה לו לתלות באומרים שהאב האומר הראשון ובזה כל דבריו קיימין דבלא אמר תנו נאמנים ובאומר תנו אין נאמנים והוא דבר שהדעת נוטה ששמע פרעון האב וטעה ותלהו ביתומים כנ"ל דעת המחבר רבו ז"ל עכ"ל ונראה שכך כוונת התוספות שם עיין שם: