דרישה, חושן משפט רסב:ג
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 262:3
Open in the reader →1דשמא שותפין הן כו' ואחד מהן מחל כו' דברי רבינו אלי ומ"ש בסמוך (סעיף ו') מבוארים שם בגמרא (דף כ"ו) מימרא דר"נ ורבא אלא שבגמרא הם מסודרים בהיפך ע"ש והתוספות הקשו שם אהא דאמרינן אימור שותפים נינהו וחד מינייהו אחיל למנתיה גבי חבריה ז"ל אמאי לא אמרי' חיישינן שמא שנים מהן שותפין ולא מייאשי שאין חושדין זא"ז ושניהן יטענו ברי על השלישי ותירצו דאלו השנים השותפין אף דאין חושדין זא"ז לגוזלי לו מ"מ יחשוב על שותפו שמא לקחו לצערהו עד זמן מרובה ולא יוכלו לטעון טענת ברי על השלישי ועוד י"ל דכיון שג' הולכים יחד א"ל ששנים מהן שותפין אלא או כולם שותפים או כל אחד ואחד לבדו עכ"ל ובזה דברי רבינו מבוארים ואין להקשות למה אוקמוה הרי"ף והרא"ש והרמב"ם להא דתני המשכיר ביתו לאחרים דהנמצא שם הוא של מוצאו בג' עכו"ם שדרים עם ישראל וכמש"ר לעיל (סי' ר"ס) ולא אוקמוה אפילו בג' ישראלים וכמו שאוקמוה ר"נ כדאיתא שם בגמרא דהא מודה רבא היכא דלית ביה שוה ב' פרוטות או היכא דידוע דאינן שותפין ודוחק לומר משום דבעי לאוקמי בכל ענין דהיינו שידוע שהן שותפין דהא השתא דמוקי' לה בעכו"ם לית בה שותפין וי"ל דבהדרים בבית אין שייך לומר עליהן שודאי מצאוה ואמרתי לפניהם ולא אהדר לי שרבים המה הנכנסים והיוצאין בבית וגם אין עיני חבירו הדר עמו בבית על אבידתו ואינו מייאש כ"א דוקא בג' שמהלכים יחד וכמ"ש בפרישה והא דכתב הרא"ש דבמוצא בחנות הוא של מוצאו משום דמימר אמר כו' שאני התם דבעל החנות עומד שם כל היום ועיניו על הלקוחות וכן השולחני ומש"ה מייאש בעל הסלע בסברו ודאי בעל החנות מצאו ואמרתי לפניו כו' ודוק: