דרישה, חושן משפט רסו:ב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 266:2
Open in the reader →1ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים עם כלי ישראל מפני דרכי שלום בירושלמי ס"פ הניזקין ז"ל תניא עיר שיש בה עכו"ם וישראל מעמידים גבאי עכו"ם וגבאי ישראלים וגובין משל עכו"ם ומשל ישראל ומתפרנסין עניי עכו"ם ועניי ישראל ומבקרין חולי עכו"ם וחולי ישראל וקוברין מתי עכו"ם ומתי ישראל ומנחמין אבילי עכו"ם ואבילי ישראל ומכניסין כלי עכו"ם וכלי ישראל מפני דרכי שלום עכ"ל והנה יש לדקדק בלשון הירושלמי במאי דהקדים לכתוב ולתלות כל הני דיני בעיר שיש בה עכו"ם וישראלים ועוד למה הקדים בכולם עכו"ם לישראלים ועוד שלא כתב תיבת עם כלשון הברייתא דבפרק הניזקין (גיטין דף ס"א ע"א) ז"ל ת"ר מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראלים ומבקרין חוליהן עם חולי ישראל וקוברין מתיהן עם מתי ישראל מפני דרכי השלום עכ"ל ורבינו הביאה לברייתא זו בי"ד (ס"ס קנ"א) ולא כתב רבינו שם לא תיבת עם ולא עניי ישראל וחולי ישראל וכתבתי שם בשם מ"ו ר"ש דס"ל לרבינו דעם ל"ד קאמר הברייתא אבל בס"ס רנ"א כתב רבינו דמפרנסין עניי עכו"ם עם כו' וכ"כ שם (בר"ס שפ"ז) בקבורת מתיהן ושם (בסי' של"ה) כתב דמבקרין חוליהן ולא כתב עם חולי ישראל ואין לחלק ביניהן ולומר דבהני מצריך דוקא עם ובהני בלא עם דהרי בירושלמי לא כתב בשום אחד מהן עם וברייתא הנ"ל כתבו בכולן עם ומנ"ל לרבינו להכריע ביניהן וגם רבינו כללינהו יחד בי"ד (בסימן קנ"א) ולא כתב בשום אחד מהן עם וכנ"ל ונראה ליישב דמשום שבברייתא לא קתני בהדיא דמיירי ממקום שדרין בו עכו"ם ויהודים מש"ה הוצרך לכתוב עם ועם ל"ד קאמר כמ"ש בשם מ"ו ר"ש ז"ל הנ"ל ולא כתבו אלא ללמדנו דהחיוב הוא כיון שיש גם כן חולי ועניי ישראל ומפרנסין ומבקרין אותן יהיה משום איבה אם לא יעשה כן לעכו"ם ומש"ה הקדים הירושלמי לכתוב עניי וחולי עכו"ם משום דקמ"ל דעושין לשל עכו"ם כמו שעושין לשל ישראל ומש"ר ?בי"ן בר"ס רנ"א ז"ל כל הפושט ידו ליטול נותנין לו אפילו עכו"ם שמפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל משום דרכי שלום עכ"ל ומלשון כל הפושט יד משמע דמיירי אפילו במקום דאין עכו"ם דרין עם ישראל נראה דהיינו דוקא היכא דאותו עכו"ם הוא שכינו ואוהבו דישראל וכמש"ר בי"ד סימן קנ"א ז"ל אסור ליתן להן מתנת חנם בד"א כשאינו מכירו אבל אם הוא מכירו או שכינו מותר וכן מותר לפרנס ענייהן כו' עד מפני דרכי השלום מיהו אינו מוכרח די"ל דה"ק ליתן מתנת חנם לעכו"ם שאינו עני אסור אם לא שהוא מכירו או שכינו שאז יש בו ג"כ מפני דרכי שלום אבל לפרנס ענייהן ולבקר חוליהן כו' בכולן מותר אף שאינו מכירו ושכינו וכדמשמע מלשון דכל הפושט יד אפילו עכו"ם הנ"ל לכן היותר נראה דהירושלמי וברייתא הנ"ל נקטו מילתא בטעמא דכיון דיש עניי עכו"ם וישראל בעיר אם לא יפרנסו גם לעניי עכו"ם לא יהיה דרכי שלום ביניהן וכיון שהתירו בכה"ג שוב לא חלקו והתירו ליתן לענייהם אפילו במקום ועיר שאינם דרים יחד ודוק: