דרישה, חושן משפט רסו:ז
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 266:7
Open in the reader →1א"ל אביו אל תחזיר את האבידה משנה פ' א"מ (דף ו') ומפורש בברייתא שם (דף ל"ב ע"א) הטעם משום דכתיב איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' כולכם חייבים בכבודי ומקשה הגמרא אהא למה לי טעמא תיפוק ליה משום דמצות כיבוד עשה הוא והשבת אבידה עשה ולא תעשה כו' ומשני מהו דתימא הוקש כבוד אביו כו' לכבוד המקום קמ"ל והנה הרמב"ם כתב הטעם עשה ול"ת והרי"ף והרא"ש לא כתבו אלא לשון הברייתא הנ"ל דהטעם משום כולכם חייבים בכבודי ונראה דה"ט משום דהרי"ף והרא"ש מפרשים המשנה באומר לו אל תחזיר האבידה בלא טעם ואז ודאי סגי בהאי דמייתי טעם דשניהם מחוייבים בכבודו והרמב"ם מפרש דאפילו א"ל אביו אל תחזיר אלא עסוק בכבודי בזמן ההשבה והבא לי גוזלות או כיוצא בו שזה אינו ממועט בטעם דשניכם חייבים בכבודי דבזה שיעסוק במצות כיבוד בפועל להביא לו גוזלות גם כן הוא עושה כבודו של מקום ומה לי מצוה זו ומה לי מצוה זו מש"ה כתב הרמב"ם הטעם משום דהאי עשה ול"ת הוא וכן פי' המ"מ דברי הרמב"ם שם דכה"ג איירי וס"ל דכיון דכבר נתמעט מואת שבתותי תשמורו אני יי' דלא אמרינן הוקש כבודם לכבוד המקום ודאי השבת אבידה קודם דניחא ליה למקום טפי לקיים מצוה שיש בה עשה ול"ת ממצוה דיש בה עשה גרידתא ורבינו קיצר ובכלל קיצור דבריו נכלל ג"כ דבכל ענין לא ישמע לאביו וע' מ"ש המ"מ שם דהוא כגירסת הרי"ף כו' דדבריו צריך עיון ודוק: