דרישה, חושן משפט רסז:יט
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 267:19
Open in the reader →1שהלכו בעליו למד"ה אבל אם הם בעיר כלשון רבינו כן הוא לשון הרא"ש ע"ש וק"ק שהדיוקים סתרי אהדדי ונראה דבסיפא דוקא קאמר וכמש"ר בסמוך אצל פקדון דספרים דחייב כשאין עמו בעיר ולקמן (בס"ס רצ"ב) דכתב בפקדון דכסות וספרים ז"ל בד"א שאין המפקיד עמו במדינה אבל כשהוא עמו כו' מזה לא קשיא דשם לשון הגמרא נקט וסמך אמ"ש כאן גם הלא ידוע שמדינה הנזכר רוב פעמים בפוסקים ר"ל עיר ומה"ט א"ש דסתם וכתב אבל כשהוא עמו דמשמע עמו ממש בעיר והא דכתב כאן מתחילה והלכו בעליו למד"ה לשון הגמרא נקט וז"ל שם (דף ל') כדרך שאמרו באבידה כך אמרו בפקדון פקדון מאי עבידתיה גביה אמר רב אדא בר חמא בפקדון שהלכו בעליהן למדינת הים עכ"ל ועל הגמרא לא ק' שלא אמרו כן אלא כנגד סברת המקשן שהקשה פקדון מאי עבידתיה גביה שר"ל ולמה החובה מוטלת על הנפקד המפקיד בעצמו יבוא ויטפל בו והשיב לו מאי קושיא לך וכי לא פשוט הוא שבאם הוא במד"ה שאינו יכול לבוא שהחוב מוטל על הנפקד ובהיות כך נוכל לאוקמי הברייתא נמי דגם כשהוא עמו באותו ארץ רק שאינו עמו בעיר החיוב מוטל על הנפקד ואמרינן שמא אין המפקיד יכול לבוא בקלות ואף שהרמב"ם כתב פ"ז דהל' פקדון בדין ד' ז"ל בד"א כשהלכו בעליו למד"ה אבל אם היה עמו באותו ארץ ה"ז לא יגע בו ואע"פ שאבד וכ"כ הנ"י בשמעתין (ריש דף פ"א) והביא ראיה מדברי הרמב"ם מ"מ נראה דל"ד קאמרי אלא לשון הגמרא נקטו ולא הביא ראיה מדברי הרמב"ם אלא שאפילו אם אבד אפ"ה לא יגע בו כנ"ל ודו"ק: