דרישה, חושן משפט רעד:ד
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 274:4
Open in the reader →1וקוטמין נטיעות וכו' בב"ק דף פ"א וקוטמין נטיעות בכ"מ חוץ מגרופיות של זית פירוש כו' בזתי' כביצה בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה ע"כ ופירש"י מגרופית של זית הקוצץ זתיו לשרוף מניח ב' גרופיות מלא ב' אגרופיות כדאמר בב"ב והן מחליפות ומוצאות בדין ומש"ה אין לקטום נטיעות מפני שמפסיד את הגרופיות בזית כשיעור גובה ביצה צריך להניח מן הזית מלמטה סמוך לגזע מן הפקק ולמעלה מותר לקטם. פקק קשר וז"ל התו' פ"ה מניח ב' אגרופין ובערוך פי' גרופיות ענפים וענפי הזית קרוים גרופיות כמו יחור בתאינה וזמורה בגפנים שכל א' יש לו שם לבדו ע"כ נראה מל' דל"פ עליה דרש"י אלא בפי' תיבת גרופיות לחוד אבל בביאור הענין ס"ל כרש"י (דאל"כ לא הוו שתקו מלחוות דעתם בביאור הענין) וא"כ הא דאמרינן בפ' הספינה מניח ב' גרופיות פירושו מניח ב' ענפים וכן פרשב"ם שם וקאמר כאן שמה שיצא מאותן שני ענפיו אין לקצוץ מהן כלל ובין לרש"י ובין לתו' פירושו דר' מרינוס לא אחוץ מגרופיות קאי אלא ארישא דקתני וקוטמין נטיעות בכל מקום ומפרש דאעפ"י שרשאי לקטום אפ"ה צריך להניח בכל אילן ואילן שיעור מגבהו שהענפים הגדילים באותו גובה אינו רשאי לקצוץ כלום אבל גרופיות של זיתים והיינו שכבר נקצץ אינו רשאי לקטום לענפיהם כלום בכל האילן ונראה עוד דברייתא דוקא קתני גרופית של זית אבל בשאר אילן אפי' נקצץ כבר פעם א' יכול לחזור ולקצוץ מהן ענף א' נטיעה דאל"כ לא היה משתמיט הברייתא ור' מרינוס לפרש גם שיעורייהו דשאר אילנות וכן רש"י ותוס' לא הזכיר א' מהן דה"ה לשאר אילנות כן נ"ל ביאור הדבר וכמ"ש בפרישה אבל אין לפרש דר' תנחום מפרש דגרופיות של זית ל"ד וה"ה לשאר אילנות ומפרש דהאי חוץ לאו למימר שאין רשאי לקטום מהן כלל אלא שצריך להניח בכל אחד כשיעורו שמפרש ביה דאין לשון הברייתא משמע כן דקתני וקוטמין כו' חוץ כו' משמע דבגרופיות אין קוטמין כלל וגם מדברי הרמב"ם משמע להדיא דתרתי קתני דז"ל פ"ה דנזקי ממון וכן התנה שיהא אדם קוטם נטיעה בכ"מ חוץ מגרופיות של זיתים ואינו קוטם מן האילנות אלא בזית כביצה הרי לך בהדיא כמ"ש והוא ג"כ דעת רבינו ובזה דבריו מבוארין כמ"ש בפרישה ופי' תיבת גרופיות כבר רמזה רבינו ס"ס רי"ז שעניינו ענפים כדעת התוס': ומש"ר אבל מגוף האילן כו' נראה דקאי אכל הפירושים וכמ"ש בפרישה וכוונתו ליישב קושיית התוס' וז"ל שם דף פ' על הא דאמרינן בקנים בגפנים מן הפקק ולמעלה וא"ת בלא קנין נמי יש לו מן הפקק ולמעלה מתנאי יהושע כדאמרינן בפ' מרובה וי"ל דלאו פירכא היא כלל דאין לו רשות לחתוך בחנם אלא בשביל נטיעה ודוקא מן החדש שאינו עושה פירות (וממקום שאינו עושה פירות) וממקום שאין רואה את החמה כדאמרינן התם ועוד דכמה פרקים יש בגפנים וקנים והכא מן התחתון והתם מן העליון עכ"ל ומדברי תוספות הללו נמי מוכח דמ"ש בגמרא וכתבו רבינו ג"כ ז"ל ובשאר אילנות לא יקטום אלא מן הענפים הדקין ומאילן חדש כו' וכל אינך דחשיב לא קאי אשאר אילנות דוקא אלא ה"ה אזית וגפנים ואינך אלא נקט בו בשאר אילנות ומיניה נלמד במכ"ש לזית ואינך וק"ל. ומדהקשו התוספות קושיות הללו אגפנים וקנים ולא הקשו אזית הקודם לקנים וגפנים שתנן ביה זיתים לקוץ מניח ב' גרופיות והו"ל להקשות הלא בחנם נמי קוטמין ממנו חוץ מהגרופיות מזה יש נמי ראיה למ"ש דפי' מ"ש קוטמין נטיעה בכל מקום חוץ מגרופיות ר"ל שמאותו אילן לא יקטמו ממנו שום נטיעה כלל וממילא מ"ש בזית עד כביצה מוכרח שר"ל שאין קוטמין ממנו אלא נטיעה א' ולא כולו אבל בקנים וגפנים דאינו מוכרח לומר דהרי לא נאמר בהן חוץ וה"ה לשאר אילנות מש"ה הקשו עליה התוס' וק"ל: ומש"ר ובשאר אילנות כו' שם ושאר כל אילנות מן איבו של אילן ולא מן חודו של אילן מן חדש שאינו עושה פירות ולא מן ישן שהוא עושה פירות ממקום שאינו רואה את החמה ולא ממקום שהוא רואה את החמה שנאמר וממגד תבואות שמש עכ"ל ופי' רש"י מאיבו של אילן מפריו כלומר מהענפים הרכין והדקין ולא מחודו מענפים גדולים וגסים באילן גמור ל"א מחובו של אילן ממחבאותו מקום שיש ענפים הרבה דהיינו באמצע גבהו ולא מחודו מלמעלה ענף האמצעי שהוא עליון ועיקר האילן מתשובת הגאונים עכ"ל ותפס רבינו שתי הלשונות של רש"י לדינא וע' בערוך בערך גרופיות מ"ש בענין זה גם ברמב"ם ע"ש דנקט קצת ל' לנפשו (ובק"ש הישן הארכתי עוד בזה וכאן קצרתי ובקצת שינוי):