דרישה, חושן משפט רפ:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 280:1
Open in the reader →1לא שנא נפלו לו ממקום אחר כו' כבר כתבתי בפרישה מה שנ"ל ביאור דבריו ויש רוצים לתרץ דמ"ש למטה ולא ממונא דידוע דאתי מחמתיה קאי אלא שביק שיעור מאי דיהיב ליה ואיכא הוכחה קצת דאין אלו הנכסים ופירשו מ"ש ולא ממונא דידיע כו' ר"ל שאין כאן ממון דידוע דאתי מחמת זה אלא ספק אי באו אלו מאותן ממון ולהכי לא שקיל האי אח ברישא והא דכתב לעיל דשקיל מספק היינו משום דלעיל איירי כשהניח כדי שיעוריה או טפי אבל לא נהירא לי כי מי הכריע בסברא כזו בין הניח שיעוריה או לא הניח ואדרבה כיון דודאי נתן לו זה האח והוא ספק אם קנו אם נפלו ממ"א המיעוט שנמצא אחריו יתלה כהודאי שנתן לו אחיו ולא כהספק אם נפלו (זו) ממ"א ומהרי"ך בשו"ת שארית יוסף כתב וז"ל ונ"ל דה"פ ואי ליתא לממונא כו' פי' שאין אנו יודעין אם נטל ממנו הספק מהאי אחא דמודה ליה ולעיל איירי שידוע שנטל ממנו שהרי לעיל כתב היכא שנטל הספק עם אחיו שהודה וכאן אמר אי ליתא לממונא דהאי אחא דאודי בעיניה ולא אמר מהאי אחא דנטל אלא ודאי מיירי שידוע שהוא מודה אבל אינו ידוע שנטל כלום וק"ל עכ"ל והוא דוחק בעיני וגם אין ל' דהרמ"ה משמע כן גם יש רוצים לחלק בין שביק ממונא לשביק נכסי דברישא איירי דשביק נכסי דסמכה דעתיה דאח עלויה לכך נוטל בכל ענין ובסיפא איירי דשביק ממונא להכי דייקא קצת לישנא רישא וסיפא אבל ג"ז אינו דהא גם סיים ברישא ואי לא שביק כו' עד נוטל כולי ממונא הול"ל כולי נכסי לכן מ"ש בפרישה עיקר והוא מבואר בדברי הרמ"ה יותר ודוק ותשכח: