דרישה, חושן משפט רפ:ב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 280:2
Open in the reader →1הרי שיושב כו' ב"מ דף ל"ט מרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי א"ל לא ידענא לך אתא לקמיה דרב חסדא א"ל שפיר קאמר דכתיב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו כר וכתב הרא"ש ז"ל לא הוצרך ר"ח להביא ראיה לענין זה דמילתא דפשיטא הוא שאם יבוא אחד ממדה"י ויאמר לבעל נכסים אני אחיך חלוק עמי שיכול לומר איני מכירך וגדולה מזו שנינו בפ' י"נ שאפילו א' מן האחין אמר אני מכיר בו שהוא אחינו [אינו] נאמן לגבי אחרים (אינו) אלא לפי שהיה טוען שהיה מכירו וכופר וגם יצא לו קול שאביו הוליד שם ולכך הביא ראיה שטענה טובה היא לא ידענא לך ולא מחזיקינן לו לרמאי עכ"ל וכך תפרש דברי רבינו אלא שק' דהול"ל ג"כ אע"פ שטוען עליו שהוא מכירו לכן נלע"ד דרבינו מפרש שמ"ש הרא"ש וגם יצא לו קול אינו ר"ל וגם נוסף על הראשון שטוען הלה שמכירו וגם יש לו קול דא"כ ק' מנ"ל להרא"ש תרווייהו כחדא וגם למה לו האי הא יש ליישב הקושיא בחדא מינייהו סגי אלא ודאי פי' דברי הרא"ש כן הוא מ"ש וגם יצא לו קול הו"ל כאילו כתב וגם י"ל דמיירי כשיש לו קול ואז א"צ לומר שאחיו היה טוען נגדו שודאי הוא מכירו והשתא א"ש דרבינו הרבותא נקט וק"ל. ונראה דרבינו ס"ל דבגמרא דקאמר מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן דוקא התם הוצרכו לכך משום דיוסף בן י"ז שנה היה בצאתו ואי לאו שהיה בחתימת זקן היו מכירין אותו אבל ה"ה בענין אחר שנוכל לתלות שאין מכירין אותו כגון קטן שהגדיל וכ"ש מי שלא ראהו מימיו דנאמן לומר שאין מכיר אותו ומש"ה סתם רבינו ולא תלאהו בחתימת זקן וק"ל. אך ק' עלה הר"ש למה כתב דיצא קול שנולד דנוכל לומר שכבר מת או לא היה בן קיימא דהו"ל לאשמועינן רבותא טפי דאפילו ידוע שיש לו עדיין אח מאביו במדה"י ובא זה ואמר אני הוא אפ"ה א"נ לומר אני הוא דדילמא באמת אומרים שאין מכירין אותו דומיא דיוסף עם אחיו דידוע היה שנולד להן אח וי"ל דמאחר שאשמועינן הרא"ש דיכול האח למטען כן ושאין חוששין לרמאי ומטעם דר"ח ממילא ידעינן דאפילו ידוע לנו שיש לו אחים ג"כ הדין כן ונלמד ממ"ש בפ' מי שמת וכתבו רבינו בסמוך דאין ספק מוציא מידי ודאי גם י"ל אילו הוה ידוע לנו שיש לו אח לא היו מניחין לזה לירד בנכסי אביו כמו שיתבאר בסימן רפ"ה דאין מורידין קרוב לנכסי קטן וק"ל: