דרישה, חושן משפט רפ:ד
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 280:4
Open in the reader →1ומיהו אינו ממעט חלק הנקבות כו' עפ"ר מ"ש ולכאורה נראה ליישב הקושיא בענין אחר ובלא הג"ה כלל וה"ק ומיהו אל תאמר דנחשב לבת ודאי גם לענין נכסים מועטים למעט חלקן אלא כך עושין דמיד כשמת מורישן יורדין לנחלתן ומשערין כמה היא ובתחלה משערין כמה צריכין הבנות למזונותיהן עד שיבגרו ואח"כ משערין גם לטומטום אם היה בת כמה צריך כ"א לפי שניו ורואין אם יהיה יתרון על כל זה עד שיגיע לכ"א מהבנים כחלק שהגיע לטומטום אזי דינו כנכסים מרובים ויטלו כל הנחלה לרשותן ויתנו להן מזונות עד שיבגרו כ"א לפי שניו ואם ימצא שלא יגיע הנחלה כ"א למזון הבנות הוודאות לחוד אז לא יטלו הבנים והטומטום כלום ואם יהיה בהנחלה כשיעור מזון הבנות והטומטום אזי יטלו הבנות חלקן בראש וכשיעור מזון הטומטום יחלקו הבנים עמו ולא יטול הטומטום כולו דאמרינן שמא הוא בן וגם לא יטלו הבנים כולו בידם ויאמרו אנחנו נפרנס אותך עד כלות אותו השיעור כי יאמר הטומטום איני רוצה שתהיו אתם אפוטרופסים שלי ונוטל חלקו בידו מאותו שיעור ממ"נ וה"ה אם לא ישאר אלא כחצי שיעור פרנסתו עד שיעור בגרות או יותר משיעור זה כל שלא נשאר גם לכ"א מהבנים כשיעור חלק דהטומטום או הבנות והכי הצעת דברי רבינו ומיהו אינו ממעט כו' אלא כך עושין מוציאין וכו' ואין כוונתו דמוציאין ונותנין אותו להבנות אלא ר"ל בודקין בהנחלה ומשערין אותה כמה ישאר אחר שבאנו להוציא למזונות הבנות גם מ"ש אח"ז ואח"כ יתנו לטומטום כשיעור הזה אינו ר"ל שיתנו לו אלא שמשערין אחר שאם יתנו לו כמה ישאר וז"ש ואם הנכסים מועטים ר"ל ואם לאחר שבאנו לשער הנחלה יראה שהנכסים מועטים כו' אזי הבנות דוחות כו' ואם יראה שיהיה מותר כו' עד שיגיע לכ"א מהבנים כשיעור חלק א' מהבנות והטומטום לא הוצרך לכתוב שדינו הוא מבואר והוא בכלל מ"ש תחלה שהבנים יטלו הכל בידם ונותנין להבנות וגם להטומטום מזונות עד שיבגרו ודוק שבזה נתיישב הכל: