דרישה, חושן משפט רצו:ה
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 296:5
Open in the reader →1טען שהפקיד אצלו והנפקד אמר לא אמרתי אלא הנח לפניך כו' בפרישה כתבתי טעמו בשם המ"מ והכ"מ הקשה עליו שם מעובדא דשומשמין דטען החזרתי שכתב הרמב"ם פ"ו מהל' שאלה (ורבינו הביאו ר"ס רצ"ו) שישבע בנק"ח ותירץ הוא שהכל תלוי במה שהוא מודה שהוא נעשה שומר אלא שטען החזרתי כו' וכ"כ הוא בכ"מ במעשה דשומשמין ותימה הלא תשובתו בצדו שם בפ"ק דשכירות שכתב הרמב"ם להדיא או שאמר כן היה אבל החזרתי לך ונסתלקה השמירה כו נשבע היסת כו' וצריכין ע"כ לומר הטעם כמ"ש שם המ"מ כיון שהמפקיד יודע בטענת החזרתי לך או לא אמרתי אלא הנח לפניך אם הוא אמת אם לאו כמו הנפקד לא הטילה עליו התורה שבועה אלא דוקא בטענת נאנסה שאין יודע בה המפקיד וההיא דשומשמין אף שטוען החזרתי לך ויודע בה המפקיד בזה כבר השיג עליו הראב"ד והמ"מ כתב דיש לחלק דה"ט כיון שנתן המפקיד בהן סימנים יש רגלים לדבר וכן נ"ל עיקר דאל"כ קשה למה הוצרך הרמב"ם לכתוב המעשה בארוכה כמו שהיה לא הול"ל אלא סתמא אם הפקיד בעדים ואח"כ [טען] החזרתי ישבע בנק"ח אלא ודאי דכוונתו דדוקא בכה"ג דיש רגלים לדבר הוא שישבע בנק"ח אבל בעלמא לא: