דרישה, חושן משפט ש:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 300:1
Open in the reader →1שנים שתבעו לא' כו' עיין לעיל בסימן ע"ו וע"ש מה שהוא שייך כאן: שניהן נשבעין ונוטלין כן כתב הרמב"ם גם כן בפרק ה' מהלכות שכירות וכתב עליו המ'"מ ז"ל ואף על פי שהם טוענים כל אחד ק"ק והוא אומר לכל אחד מנה ודאי יש לך בידי והמנה האחר א"י ונתבאר לעיל פרק ד' מטוען שהאומר לחבירו מנה יש לי בידך והלה משיבו חמשים אני יודע ודאי שיש לך בידי ונ' א"י משלם מנה בלא שבועה כאן י"ל כיון שהדבר ידוע שלא הפקידו לו בין שניהם אלא הוא מודה בהם והדבר ברור שהוא מפסיד מנה שלו מחמת כשיעותא בדין הוא שישבעו הנוטלים כ"כ הרשב"א ז"ל ועוד שדין זה אפילו באומר לכ"א הילך מנה הוא ואין זה מודה מקצת עכ"ל: שניהם נשבעים ונוטלים וא"ת כשלא הפקיד אלא א' מהן ושניהן תובע ן אותו דנותן לכל א' מהן מ"ש ואם לקח אחד מא' מה' וא"י ממי לקח ובאו כל הה' ותובעין אותו דקי"ל מניח המעות של מקח בב"ד ומונחים ביד ב"ד עד שיודה א' לחבירו וכמ"ש לעיל בסימן רכ"ב ס"ב וי"ל דשאני התם דסתם מקח עומד להתפרע מיד ולא הו"ל למידק משא"כ בפקדון שהוא לאחר זמן מיקרי פשיעה מה שלא כתב שם המפקיד על כיסו וכ"כ נ"י פ' המפקיד דף פ"ו ע"א: והמנה השלישי יהא מונח רבינו ל' הגמרא נקט והרמב"ם פ"ה משאלה כתב יהא מונח אצלו וכ"כ תלמידי הרשב"א ומסקי דאפשר דיהא מונח ביד ב"ד קאמר ודע שהרמב"ם כתב שם ז"ל והשאר יהא מונח אצלו עד לעולם או עד שיודה א' לחבירו ול' הגמרא הוא עד שיבא אליהו ונראה דלעולם דכתב הרמב"ם רצונו לזמן ארוך ומשום מאי דמסיק או עד שיודה א' לחבירו נקט הכי דמכח שהדין נותן שיהא מונח לזמן ארוך בודאי יודה הרמאי לחבירו כשיראה שאין נותנין לו או יתפשרו יחד: