דרישה, חושן משפט שח:ח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 308:8
Open in the reader →1וכתב א"א הרא"ש ז"ל והלכתא כוותיה לאפוקי כו' דע של' הרי"ף הוא זה מ"ש והלכתא כוותיה והביאו הרא"ש והוסיף עליו וכתב לאפוקי מדרבא ולא בעי למיתב ליה אגרא יתירא וכ"ש דאין הלכה כאביי עכ"ל ור"ל דאין הלכה כרבא דס"ל דאף אם לא נכאב ונפצע מתוספת המשוי בעי למיהב אגרא וכ"ש כאביי דס"ל דוקא בשחבטו מיד הוא דחייב ולא כשנפצע ונכאב מהמשא בעודו עליו דהו"ל למשדייה דזה נתמעט בדברי רב אשי בהדיא משא"כ דברי רבא דלא אתמעט בהדיא בדברי (רש"י) [ר"א] ומש"ה כתב הרא"ש וכ"ש מדאביי ורבינו השמיט ולא העתיק מ"ש הרא"ש וכ"ש מדאביי ה"ט כיון דכ"ש הוה וגם איתמעט בהדיא בדברי רב אשי מש"ה לא רצה להאריך ולכתבו וק"ל: ל' הרמב"ם השוכר את הבהמה לשאת עליה משקל ידוע והוסיף כו' חייב כתב המ"מ נראה מדברי רבינו שאף ע"פ שדרך הבהמות לשאת יותר ממה שהטעינה זה כיון שהוסיף חלק א' מל' על המשקל ששכרה חייב עכ"ל וכב"י דתלמידו רשב"א כתבו דהיינו דוקא דאמר ליה משכיר לשוכר שהוא משכירה לחצי לתך רש"י ודברי הרא"ש בתשובה מסכים לזה עכ"ל ור"ל התשובה שהביא רבינו בסי' ש"ט ס"ג ע"ש שמבואר שם שכיון שהמשכיר התנה עמו כך ודאי ידע בבהמתו שלא יוכל לשאת יותר וכתב ב"י ע"ז שדברי טעם הן ודברי הרמב"ם הנ"ל אפשר שיתבארו עד"ז עכ"ל ונראה שדעת רבינו כמ"ש ב"י מדכתב דעת הרמב"ם ולא כתב שהרא"ש בתשובה חולק עליו ואעפ"י שהרא"ש הביא ראיה מהא דתנן בב"מ דף ע"ז השוכר חמור להוליכה בבקעה והוליכה בהר חייב והרמב"ם השמיט רישא דאותה משנה וכב"י בסי' ש"ט י"ל הא דהשמיט הרמב"ם הרישא היינו משום דס"ל דהשוכר להוליכה בהר והוליכה בבקעה אינו חייב אבל מה שקתני ברישא להוליכה בבקעה והוליכה בהר חייב ג"כ ס"ל כוותיה אלא שזה נכלל במה שקתני הסיפא ואם מפני המעלה חייב והרא"ש מזה ששכרה להוליכה בבקעה והוליכה בהר הוא ראייתו וק"ל: