דרישה, חושן משפט שיז:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 317:1
Open in the reader →1או יטעון עליו לאחר שפרעו כו' וישביענו היסת וא"ת מ"ש מהקובע זמן לפרעון לחבירו מה שהלוה לו ותובעו תוך זמן ואמר פרעתיך דאינו נאמן ואעפ"כ צריך לישבע לו היסת קודם הפרעון שלא נפרע קודם לכן וכמש"ר בהדיא בשם הרא"ש לעיל סי' ע"ח וי"ל דשאני התם שכבר נתחייב לו בחוב וכל חוב עומד להשתלם להכי אמרי' אע"ג שהוא בתוך זמנו אפשר שחשש שמא לא יהיה לו לאותו עת מעות ואזיל ופרע בגו זימניה אבל בכאן בחוב שכירות [היסת] שעדיין לא נתחייב בהחוב עד תשלום משך הזמן ששכרו לדור בו ואינו מוטל עליו כלל לפרען דשפירות אינה משתלמת אלא לבסוף ועוד דאם יהיה סבה דהמשכיר יוציאנו מן הבית קודם כלות זמנו הרשות ביד השוכר לעכב בידו כל שכירותו ומן הסברא שלא שילם לו להכי אינו נאמן להשביעו תחלה אפי' ביום שנשלם הזמן על המשכיר להביא ראיה כמ"ש בפרי' וז"ל נ"י ביום אחרון של השכירות מן הדין חייב לפרעו דומיא דשכיר נשבע כו' ומיהו בב"ד אינו משתלמת אלא למטרת דדרשינן כשפיר שנה בשנה דשכירות של שנה זו אינה משתלמת עד שהתחיל' שנה אחרת עכ"ל והנה אין ללמוד מדבריו לומר דמש"ה בשכירות טפי נאמן לומר אפי' בתחלת היום פרעתיך כיון דמן הדין חייב לפרעו דז"א דהנ"י עצמו כתב דדין שכירות והלואה ופדיון הבן שווים אלא ע"כ צ"ל כמ"ש בפרישה ודוק: