דרישה, חושן משפט שמח:ח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 348:8
Open in the reader →1האידנא כו' אין מועיל שום הודאה לפטור כו' זהו לדעת הרמב"ן שהביא רבינו לעיל ריש הספר בס"ס א' וסיים שם הילכך בין תפס קמי הודאה בין לאחר הודאה לא מפקינן מיניה ור"ל אם יש לו עדים שגנב וטבח או מכר דאע"ג [דאין] מקבלין העדים לדון ולהוציא מיד הגנב הקנס מ"מ אי תפס הנגנב מנפשו אין כח ביד הגנב להוציא התפיסה מידו כיון שיש לו עדים שנגנבה וכמש"ר שם אבל בשם הראב"ד כ"ר שם דס"ל דמהני הודאה ומשמע אפי' בזמן הזה מדהביא ל' הרמב"ן עליו לפלוגתא וכ"כ בנ"י בשמעתין דמרובה הנ"ל בהדיא בשם הראב"ד דאפי' בזמן הזה מפקינן תפיסתו ואפילו בדברים שפטר עצמו מכלום משום דלא מקבלין עדים שמעידים על הקנס ומסיק שם כדעת הרמב"ן הנ"ל וכן דעת רבינו וא"ת הא כ"ר ס"ס צ' בשם הרמב"ם ז"ל הודה החובל שהוא חבל משלם כל ה' דברי' שהרי עדים ראו כו' אבל אם לא היו עדים שראו כו' והודה מעצמו פטור ע"כ ולא הזכיר שום (הילך) [חילוק] משמע דגם האידנ' פוטר עצמו בהודאתו וי"ל דהתם ודאי פטור ממ"נ אי נחשבינה להודאתו הרי מודה בקנס ופטור ואם לאו הודאה היא א"כ פשיטא דפטור דמי חייבו הרי אין עדים כאן כלל (וכעין זה כתבתי בפרישה לפני זה בסמוך ע"ש) משא"כ כאן שבאין עדים לבסוף וכ"כ מהר"י קאר"ו בשארית יוסף שלו ופשוט הוא ועיין בסמוך ר"ס ש"ן: