דרישה, חושן משפט שעא:ח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 371:8
Open in the reader →1ושמעון כופר הכל כו' עד כפי שישבע שמעון ששוה בשעת הבציר כו' ז"ל ב"י תמיהני כו' [עב"ח שמביאו] ונ"ל ליישב דהמעשה כך היה דהנתבע השיב לו אמת שאכלתי ממנו פירות אבל דידי אכלתי כי לקחתי ממך השדה ושטר היה בידי ואבדתי ולא היו לי עדי חזקה ג"ש גם התובע לא הוה טוען עליו שאכלו ג"ש כ"א ב' שני' וכ"כ בהדיא שם בתשובה ע"ש וכבר נתבאר לעיל בסי' קמ"ו דאם אין לו עדים אלא על ב' שנים אזי צריך הנתבע להחזיר הקרקע וגם לשלם הפירות שאכל מאחר שידוע שהקרקע היה שלו עומדת בחזקתו עד שיש לזה עדי חזקה או שטר שקנהו ממנו אבל אין נקרא עבור זה גזלן (שמא) [שהרי] אין העדים מעידים על הגזילה אלא שראה אותו אוכל משדה זו הפירות ואם אין עדים שראו אותו אוכל נתבאר שם סי' קמ"ו דהיה פטור מלשלם דהפה שאסר ואומר שאכלן הוא הפה שהתירו אמר בהיתר אכלתים ע"ש ואף שמסיק שם רבינו בשם הרמב"ם שכל כה"ג שצריך להחזיר הפירות ואין ב"ד יכולין לשער כמה אכל בפירות השדה והאילן שאינן ידועין הואיל ואין כאן טענת ודאי משלם מה שמודה ומחרימין על מי שאכל יותר ולא ישלם עכ"ל ולא כתב שצריך שבועה ובתשובה זו פסק הרא"ש דישבע שמעון כמה היו שווין וישלם י"ל דהמעשה כך היה שראובן היה טוען ברי לי שאכל יותר ממה שהודה שאכל ואז ודאי חייב לישבע על טענת ודאי של התובע ואף שכתב בתשובה ששמעון כופר הכל אינו ר"ל שכופר שלא אכל ממנו דאז ודאי היה מוחזק כפרן ופסול לשבועה אלא ר"ל כפר לו שלא הודה לו בשום דבר שיתחייב לו עליו לא באכילת פירות ולא בהפסד קרקע תדע דאל"כ אלא תאמר שכופר הכל ר"ל שלא אכל כלל איך סיים וכתב ואם יש לו עדים כו' שישבע כמה היו שווין בשעת הבצירה הא בכפירתו הוא אמר להד"ם וממילא אינו יודע כמה היו שווין בשעת הבצירה ואי משום שעדים מעידים שראו אותו בוצר לא הו"ל להרא"ש לסתום אלא לפרש ודוק: