דרישה, חושן משפט שעח:ד
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 378:4
Open in the reader →1(ה)(ו) כל מקום שמזיק חייב כו' ואפי' ברשות המזיק כו' היו שניהם ברשות כו' ז"ל הגמ' אמר רבה נכנס לחצר כו' [עב"ח שמביאו עד ואזדא כו'] (ופירש"י והזיק קרי ביה בין מתכוין בין אינו מתכוין מיהו בידים הזיקו הוזק שזה עומד במקומן ובא בע"ה ונתקל בו) ואזדא לטעמייהו דאמר רבה ואיתימא רב פפא שניהן ברשות או שניהן שלא ברשות הזיקו זא"י חייבין הוזקו זה בזה פטורין טעמא דשניהן ברשות או שניהן שלא ברשות אבל א' ברשות וא' שלא ברשות דברשות פטור ושלא ברשות חייב עכ"ל הגמרא ופירש"י הזיקו בידים כו' [עב"ת בסעיף ח' שהביא שם מה שהקשה רש"י] ומינה דמ"ש דשלא ברשות חייב מיירי בין היזק דבידים בין הוזק בו ממילא דדוקא כששניהן שווין ברשות או שלא ברשות חילקו בין הזיק דחייב בין הוזק דפטור הא אינן שווין דברשות פטור ושלא ברשות חייב בשניהן וכן מפורש בתחלה דברי רבא במימרא זו דקאמר נכנס לחצר בע"ה שלא ברשות דאם הוזק בו בע"ה חייב הזיקו בע"ה פטור וה"ט משום דבע"ה הוא ברשות מש"ה אפי' הזיקו בידים לשלא ברשות פטור והטעם מפורש שם בתו' בד"ה שניהן ברשות כו' [עיין ב"ח שמביאו בס"ו] ונראה דמה שמסקי התוספות וכתבו שלא ברשות חייב ל"ד בהזיקו אלא אפילו בהוזקו חייב אלא אגב רבותא דברשות פטור נקט הזיקו. ובזה דברי רבינו מבוארין וכמ"ש בפרישה. ע"ש. ומש"ר בשם הרמ"ה הא דאמרינן דאם הוזק בע"ה בנכנס דחייב הנכנס דהיינו דוקא בדלא ידע בעל הבית שנכנס כו' האי לא ידע דהרמ"ה לא הוה דומיא דלא ידע דרב פפא הנ"ל דשם פירושו דבשעה שהזיקו לא ידע ביה להזיקו במזיד וכמ"ש שם ולא ידע דהרמ"ה פי' דל"מ דלא ידע ביה להזיקו ביה במזיד אלא אפילו לא ידע ביה שנכנס לרשותו משעה ראשונה מיירי דאי ידע מכניסתו הו"ל כאילו נכנס ברשות דכיון דידע מכניסתו הו"ל לאסוקי אדעתיה דעדיין הוא שם ואז דינם כשניהם ברשות הנ"ל דבהזיקו בידים חייב ובחוזק פטור. ונראה דלדעת הרמ"ה ה"ה ברישא בהזיקו בע"ה להנכנס שלא ברשות בשוגג היינו דוקא בדלא ידע ביה בע"ה שנכנס הא ידע מכניסתו דוקא הוזק הנכנס מבע"ה פטור הא הזיקו חייב כדין שניהן ברשות ומטעם שכתבתי דהו"ל לאסוקי אדעתיה והרמב"ם בפ"ו דהל' חובל לא כ"כ ומפרש להסוגיא בענין אחר וכמ"ש המ"מ שם ע"ש ולהרמ"ה שחילק בין שניהן עושין מעשה זה בזה (וכן) [ובין] כשא' לבד עושה מעשה בחבירו (לכאורה נראה דלדבריו אצ"ל דהזיקו זה בזה דתנן בהמניח דפטורין בשנים מהלכין הוא ל"ד כפירש"י אלא ס"ל דבפרק המניח מיירי כששניהן עשו מעשה זה בזה וכמו שכתב רבינו בסמוך (אבל ז"א) וכמו שכתבתי בסמוך בפרישה ודרישה אדברי הרמ"ה: