דרישה, חושן משפט נז:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 57:1
Open in the reader →1אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו כבר כתבתי בפרישה שהוא מימרא דריב"ל ודע דשם לפני זה בעמוד א' גרסינן א"ר כהנא אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו ומסיק הגמרא וקאמר ז"ל מאן דאמר שטר פרוע לא ישהה כ"ש שטר אמנה ומ"ד שטר אמנה לא ישהה אבל שטר פרוע לא דזימנין דמשהי ליה אפשיטי דספרא פרש"י שעל הלוה ליתן שכר הסופר ופעמים שאין לו ונתנו המלוה וחוזר וגובה ממנו בשעת פרעון ומעכב השטר עליו עכ"ל וכתבו שם התוס' והרא"ש (דף קכ"ד) ז"ל דמשהי ליה אפשיטי דספרא פי' וע"י אותו שהייה משתלי להשהותו אף אחר שפרע לו פשיטי דספרא הלכך לא פסק ליה למיקרי עולה ומאן דאמר שטר פרוע היה לו ליזהר אחר שפרע לו פשיטי דספרא שלא ישהנו אבל אין לפרש משום שהייתו על פשיטי דספרא קרי ליה עולה דמה פשע בזה עכ"ל ומשמע מדבריהם הללו דלכ"ע מותר להשהותו על פשיטי דספרא וכ"מ מל' הגמרא פ"ק דב"מ (דף י"ו) דאמרינן שם המוצא ש"ח בשוק הרי הוא בחזקת פרוע והא דלא קרעו כשפרעו משום דא"ל לית ליה גבאי א"נ אפשיטי דספרא זייר לה אבל הר"ן שם בכתובות (דף תע"ד) (סע"א) כתב אההיא דאמר ריב"ל אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו ולא אמרינן דמצי לעכובי על פשיטי דספרא דאעפ"כ אין לו לעכב השטר בשביל זה הכי מוכח בגמרא עכ"ל והב"י הביא דברי הר"ן לחוד וכן פסק בש"ע ולא הביא כלל לדעת התוס' והרא"ש הנ"ל המתירין והוא תמוה. וגם תמוה הוא דהר"ן כתב דהכי מוכח בגמרא ולא הזכיר דברי התוס' דלא כ"כ. גם ק' איך מוכח מגמרא כן. ונראה דהוכחתו מהגמרא הוא בזה דאי ס"ד דמותר להשהותו אפשיטי דספרא לכ"ע אלא שאחר שפרע לו פשיטי דספרא קאמר מ"ד שטר פרוע דאסור להשהותו ק' במאי פליגי דהא מ"ד שטר אמנה ודאי ג"כ מודה דאחר שפרע לו פשיטי דספרא דאסור להשהותו לכתחלה ולא קאמר אלא אף אם אשתלי ושהי ליה אח"כ לא מיקרי עולה. אלא ודאי דבהא פליגי דלמ"ד שטר פרוע סבירא ליה דגם דמשום פשיטי דספרא אסור להשהותו ולא מצד פשיטי דספרא אלא משום שמא אשתלי וישהנו גם אח"כ ואז יהיה עולה ומ"ד שטר אמנה ס"ל דמותר להשהנו אפשיטי דספרא דאף אם אשתלי וישהנו אח"כ לא מיקרי עולה עבור זה כיון דבשכחה יעשה. ונראה דגם התוס' והרא"ש ס"ל הכי ולא כתבו אלא דהעולה אינו מצד שהיית פשיטי דספרא וא"ש הכל ודו"ק: