דרישה, חושן משפט נח:ב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 58:2
Open in the reader →1בד"א שאמר לו בפי' ליקח השטר מיד המלוה ז"ל מור"ש ז"ל פי' שהוא מודה לו אבל אם הביא זה עדים שכך א"ל א"כ חוזר על המלוה ומוציא ממנו שבגזילה בא לידו אם לא שהמלוה הוציאם ואין לו במה לשלם שאז משלם השליח עיין בספרי פרק הכותב סי' ח' עכ"ל ר"ל דאיירי שלא היו עדים בדבר אלא שהשליח מודה לו ומש"ה הוא חייב לשלם מכיסו ואינו יכול הלוה לחזור ולהוציא מיד המלוה מה שנתן לו השליח כי הוא יאמר לו מאן יאמר דמעל בשליחותך (ודומה לזה כתב רבינו בשם הרמ"ה בסימן קפ"ב ס"ח) ומה"ט גם השליח בעצמו אינו יכול להוציא מידו דהמלוה אבל אם יש עדים בדבר שאומר לו כן א"כ הוא מעל בשליחותו ואינו שליח של המשלח והמעות בגזילה בא לידו וצריך לחזור וליתנם לו ואין המלוה יכול לטעון אני תופסם על חובי דסטראי שח"ל הלוה במיגו דאי בעי כפר ואמר לו קבלתי כלום דהרי מיירי דפרע לו בלא עדים די"ל דלא היה יכול להעיז נגד העד להכחישו וגם לאו כל כמיניה לגרום בתפיסתו היזק להשליח שיצטרך לפרוע. אבל כשאין עדים יכול המלוה לומר קנוניא אתם עושים עלי ולא א"ל מעולם שתקח השט"ח (מיירי) [מידי] וע"ל סימן קכ"ה: