דרישה, אבן העזר קיג:א
דרישה · Drisha, Even HaEzer 113:1
Open in the reader →1ואם התנה בשעת נישואין כו' פירוש בפ' מציאת האשה (כתובות דף ס"ח) תניא האומר אל יזונו בנותי מנכסי אין שומעין לו אל יתפרנסו בנותי מנכסי שומעין לי פירש"י האומר בשעת מיתה ומשום דמזונות מתנאי כתובה משתעבד אין שומעין לו משא"כ פרנסה שאינה חוב עליו אלא חוב על היתומים הוא היכא שלא צוה האב שלא לפרנסה וכתב הרא"ש שרבינו האי גריס איפכא ומפרש שאמר והתנה כן בשעת נישואין שלא יהא להן מזונות בתנאי כתובה שומעין לו דכל דבר שבממון תנאו קיים אבל פרנסה לא מכח הכתובה היא באה אלא תקנת חכמים שתקנו לבנות ישראל ונתנו להן חלק בממון אביהן להיות נשאות בו אין בידו להפקיע תקנת חכמים ואע"ג דגלי דעתא בשעת נישואין שאינו רוצה שינשאו בנותיו מנכסיו וקיימא לן דבפרנסה שמין באב ה"מ כי גלי דעתיה בתר נישואין כשהשיא בנותיו או שראינו ותרנותו או קמצנותו או שצוה בשעת מיתה אבל גילוי דעתא בשעת נישואין לאו מילתא היא דאפשר שהיה בדעתו שלא לעשות חוב על בניו עוד אפשר כשהיה רואה בנותיו שהגיעו לפירקן היה מרחם עליהן ומשיאן הלכך תנאי של שעת נישואין לא חשיב גילוי דעת ע"כ וכתב ב"י ואפשר דלאו לרבינו האי בלחוד הוי דינא הכי אלא לכ"ע דהא כיון דפרנסה לא מכח כתובה קא אתי אלא מתקנת חכמים כי אתני בשעת נישואין עם האשה מאי הוי והכל תלוי במה שאומר בשעת מיתה עכ"ל גם הר"ן כתב שם ז"ל והדין דין אמת בין שהגירסא כן או לא כו'. ורבינו שכחב לרבינו האי אין שומעין לו נראה משום דס"ל דאף שמן הסברא כן הוא הדין לכ"ע מ"מ קשה להוציא ממון מחזקתו שהוא בחזקת היתומים מן הסברא בלי ראייה משום הכי כתב דלר' האי הדין כן פשוט מכח גירסת ברייתא הנ"ל והשתא א"ש דלא כתב רבינו לעיל סימן קי"ב במי שהתנה בשעת נישואין שלא יתנו מזונות לבנותיו דשומעין לו לר' האי משום דסבירא ליה לרבינו דישמעו לו בענין העמדת נכסים אחזקתייהו דיתומים פשיטא דשומעין לו לכ"ע ולא אתא אלא לאשמעינן חידוש דאין שומעין לו ומוציאין מחזקתייהו והיינו דוקא לר' האי שהוא גורס כן אבל לגירסת רש"י יכול להיות שאין הדין כן: