דרישה, אבן העזר קיג:ב
דרישה · Drisha, Even HaEzer 113:2
Open in the reader →1ואם היה עשיר והעני או ותרן ונשתנה דעתו אומדין אותו אחר דעתו וממונו האחרון. ק"ק פשיטא. וי"ל משום דשם במשנה קמיפלגי רבי יודא אמר אם השיא בתו ראשונה ינתן לשניים כדרך שנתן לראשונה וחכ"א פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותנין לה (ר"ל העישור נכסים וכמ"ש הרא"ש אח"כ) ומפרש הגמרא דמ"ש חכמים פעמים שאדם עני והעשיר כו' רצה לומר עני בדעת ועשיר בדעת שהיה קמצן ונעשה ותרן או איפכא דאי עני ועשיר בנכסים קאמר מכלל דרבי יודא סבירא ליה עשיר והעני כמעיקרא יהבינן לה והא לית ליה ור"ל כיון דלפעמים נשתנה דעתו לכן יתן לעולם שיעור הקצוב עישור נכסים. אבל רבי יודא דקפליג עמו לא חש לקושייתם דחכמים וסבירא ליה דהולכין בתר אומדן ואם אירע דנשתנה דעתו הולכין בתר דעתו האחרונה ומש"ה אחר שכתב רבינו דעת רבי יודא דאמר אם השיא בת ראשונה הולכין אחריו ואם לא השיא הולכין אחר אומדן דעתו מסיק וכתב נמי דאם נשתנה הן שהיה עשיר והעני בנכסים בין שהעני בדעת בתרוייהו הולכין אחר דעתו האחרון ולאשמועינן אתא דאע"ג דיש שינוי דעת פעמים כן ופעמים כן לא ס"ל כדעת חכמים ליתן דבר הקצוב וקבע לעולם אלא ס"ל כרבי יודא ואם נשתנה דעתו הולכין בתר דעתו האחרונה וק"ל: (כתב המרדכי פרק נערה שהיו נוהגין לנדות על כל מי שמוסיף הרבה יותר מדאי לנדן בתו כי אין ראוי לעשות כן ועיין בר"ן פרק מציאת האשה דף ת"ק ד"מ כ"פ):