דרישה, אבן העזר קמב:ו
דרישה · Drisha, Even HaEzer 142:6
Open in the reader →1יכול לערער כו' זה לשון מ"ו לא יכולתי להבין דעתו דהא איכא תרי סהדי ומה ערעור שייך במקום תרי כדאיתא בריש גיטין וכן הרא"ש לא הזכיר מידי מזה והרמב"ם כתב להדיא שאין שייך כאן ערעור שהרי אם אמרו שנים בפנינו נתגרשה מי לא מהימני אע"פ שאין שם גט ובפרק קמא משמע מדברי הרא"ש להדיא שאין יכול לערער עכ"ל וכן תמה ב"י וז"ל ב"י ואע"פ שמדברי הרמב"ן אפשר לדקדק קצת שאם בא הבעל וערער ערעורו ערעור אלא דמילתא דלא שכיחא הוא שיהא מזוייף כיון ששנים מעידים עליו מכל מקום דברי רבינו תמוהים למה סתם דבריו היפך דעת הרא"ש ומדברי הרמב"ם יראה שסובר כדעת הרא"ש עכ"ל ב"י ולפני זה הביא דברי הרא"ש שכתב זה לשונו דכיון שיש שני עדים לא יוכל לומר לא שלחתיו ומזוייף הוא. ולעד"נ דאדרבא מלשון הרא"ש זה משמע דדוקא זיוף דלא שלחתיו לא יוכל לערער דהא איכא עדים שמעידים ששלחו על ידיהם לגרש אבל טענת זיוף החתימה שזייפתי חתימותיהן יכול לטעון ולערער דאם לא כן הוה ליה למימר סתם אינו יכול לערער ולזייפו. ונראה דגם רבינו דקדק לשון הרא"ש כן ולזה כיון במה שכתב שיכול לערער ולומר מזוייף הוא רצה לומר החתימה הן זיוף. ומה שכתב הרמב"ם שאין הבעל יכול לערער שהרי שלוחיו הן עדיו שאילו אמרו שנים בפנינו נתגרשה מי לא מהימני כו' אפשר שהרא"ש חילק דשאני הכא דהן מעידין על עצמן שהן נעשין שלוחין לבעל לגרש בגט זה. וכבר כתב רבינו לעיל דשליח הולכה והובאה צריך להתחזק בשנים ואין השליח בשם השנים ופירשו הרא"ש דאפי' במקום אחד אינו עולה. ורבינו דייק שם דעולה מהא דאמרינן אמר לשנים גרשו אשתי הן הן שלוחיו הן הן עדיו איפשר דהרא"ש גם כן פירש דנא נעשו עדיו אלא לענין זה שלא יוכל לומר לא שלחתיו אבל לעניין ערעור בזיוף נחתמו ערעורו ערעור והיינו טעמא מפני שאין כחם כעדים גמורין ולהיות עדים על עצמן. ובזה נתיישב מאי שנא הכא דכתב רבינו דהבעל יכול לערער ומ"ש לעיל גבי סומא שכתב רבינו בשם הרמ"ה דאם יש עדים שהבעל מסר לו זה הגט לגירושין שוב לא בעי לקיומינהו כו' משמע דאין הבעל יכול לערער אע"פ שאינו אומר בפני נכתב ונחתם דשאני התם כיון דיש עדים זולתו מודה רבינו דאין הבעל יכול לערער אלא שא"כ ק"ק הא רבינו כתב לעיל שאין דעתו מסכמת בזה לדעת הרא"ש אלא ס"ל שהוא בעצמו נאמן להיות עד שליחותו וצ"ל דהכא תפס לשון הרא"ש וכמ"ש לעיל מדיוק לשונו: