דרישה, אבן העזר קמב:ז
דרישה · Drisha, Even HaEzer 142:7
Open in the reader →1וכתב עוד הרמ"ה דהיכא ששניהם שלוחים כו' ר"ל דלעיל כתב רבינו סתם כו' וע"ז כתב הרמ"ה דמ"מ אין כו' כאשר פירשתי בפרישה אבל לישנא דהרמ"ה נראה קצת מגומגם לפי' זה חדא דמ"ש אבל חד מייתי כו' אינו דבר והיפוכו עם מה שקדם לזה דהל"ל תחלה היכא ששניהם שלוחים סגי היכא דמסרו שניהם ומקיימי כולי מילתא בבת אחת ועל זה הוה דבר והפוכו אבל חד דמייתי כו' וע"ק מה שמסיק וכתב ואי לא מסר כו' עד דה"ל שליחות דכל כת חצי דבר דלא הל"ל שליחות אלא עדות דכל כת חצי דבר אם לא שנדחק ונפרש דה"ק דה"ל האי שליחות כל כת וכת ממנו ע"י יבא ממנו חצי דבר ודוחק. ויותר נראה לומר דהרמ"ה קאי אעשה שנים שלוחים ואחד נותן לה הגט דלא מהני וכן פשטא דלישנא דהרמ"ה שהרי כתב רבינו ועוד כתב היכא ששניהם כו' ולא כתב וכתב עוד היכא דאחד שליח ואחד מייתי אע"ג כו' אלא ודאי קאי אשניהם שלוחים והמשך דבריו כך הם היכא ששניהם שלוחים לא סגי דלא מסרו פירוש תרוייהו צריכין למסרו לה אבל חד דמייתי פי' אבל אם היו ב' וא' מסר לה הגט שלא בפני חבירו אע"ג דאיכא כו' לא פסיקא מילתא כו' פי' לא כשר שלא אמר בפנו"נ דהא ודאי כו' לא מסר כו' וא"ל למה כתב חילוק זה כשעשה שניהם שלוחים ולא כתבו כשעשה א' שליח איפשר לומר דשאני היכא שעשה אחד לבדו נמצא דאותו לבד האמין לבעל והוא עיקר השליחות לכך כשמסרו הוא ליד האשה לא קרינן ביה חצי דבר ואע"ג דצריך אחד להעיד עליו היינו משום דאנו לא מאמינים לו אבל מכל מקום עיקר השליחות השליח לבדו הוא אבל כשעשה שני שלוחים נמצא דלא האמין לו לבדו ואין הוא עיקר השליחות אלא העדים המעידים על שליחותו הם העקר נמצא דאם לא מסר בפניו חצי דבר הוא. ולפי פי' זה קשה מ"ש דהא ודאי צריך ליתנו לפני עדי מסירה וצריכין לדחוק ולומר דהכי קאמר אי לא היה צריכין עדי מסירה אלא זה שליח היה נותנו ואחר כך בא השני וצירף עצמו נוסף על הראשון ושניהן היו מחשבי עדי מסירה אף בבואן זה אחר זה הכי נמי היו מצטרפין למחשב נתינה אחד ולא מקרי חצי דבר אבל השתא דצריכין לכל אחד עדי מסירה נמצא דאינן מצטרפים ומקרי כל אחד מהשלוחין חצי דבר: