דרישה, אבן העזר צג:ו
דרישה · Drisha, Even HaEzer 93:6
Open in the reader →1מתנת בריא אבל אם נתן מתנה ש"מ עפ"ר ובח"מ סי' רנ"ב כתב שם ט"א והוא שהרי במיתתו נתחייבו הנכסים למזון האשה והבנות וכתובה והמקבל מתנה אינו קונה עד לאחר מיתה נמצא שקדמו הם למקבל עכ"ל שם בפרישה כתבתי טעם לזה והוא שמתנת ש"מ שתלה בדעת הנותן אומדן דעת הוא שלא היה דעתו להקנותו לו כי אם לאחר מותו וכל זמן שיש בו רוח חיים מקוה ועומד שיבריא וישאר המתנה בידו מה שאין כן מזון האשה והבנות שאינה תולה בדעתו כי אם בתקנת חכמים וחכמים תקנוהו לו עם מיתתו. וגם ברמב"ם פ"ח דהלכות זכייה כתב כלשון רבינו בסימן רנ"ב דהיינו טעמא משום דחיוב מזונות חל קודם חלות המתנה וכתב שם המ"מ דנפקא להרמב"ם ממ"ש בגמרא השתא ירושה דאורייתא כו' וכ"כ בית יוסף לקמן בסימן רנ"ב שמשם למדו רבינו והביא גם כן לשון הרמב"ם והמ"מ וצ"ל דהוא הוא דכיון דניזון האלמנה מירושה דאורייתא ע"כ צ"ל דה"ט משום דחיוב מזונות חל קודם הירושה וגם ירושה אינו כ"א לאחר מיתה ומה"ט נזונת מן מתנת ש"מ וק"ל והשתא א"ש דל"ת היאך למדו מכאן דאלמנה גובה חיוב מזונותיה ממתנת שכ"מ אפי' לא ישאר למקבל מתנה כלום ובירושה דאורייתא אמרינן לעיל בסימן זה דניזונין יחד הבן או הבת עם האלמנה וצ"ל דלא למדו שם אלא שחיוב המזונות חל קודם והא דנזונת בן או בת עמהן ה"ט משום דלא רצו לעקור ירושה דאורייתא לגמרי מה שאין כן במקבל מתנת שכ"מ וק"ל: