דרישה, אורח חיים קנט:ד
דרישה · Drisha, Orach Chayim 159:4
Open in the reader →1ואי בזיע דוולא כו' ופשוט הוא בעיני דבבזיע דוולא אף שאין בצינור ארבעים סאה כשר מטעם דנצוק מחברו למימי היאור שיש בו שיעור מקוה וכן כתב ב"י אלא שמסיק ב"י וכתב ז"ל אלא שרבינו ירוחם כתב פי' ואם יש באריתא מ' סאה טובלין בה את הידים כו' עכ"ל ולענ"ד דודאי לא עלתה על דעת ר' ירוחם להצריך מ' סאה בצינור ומ"ש אם יש באריתא מ' סאה לק"מ דאריתא לאו היינו צינור אלא אריתא היא היאור שדולין מתוכו לצינור וכ"כ התוס' בהדיא שם בכ"ה ריש דף ק"ז ז"ל האי אריתא דדלאי פי' הקונטרס צינור ששופכין לו מים מן היאור בדלי והוא מוליך מים בשדה ואין ר"ל שיהא הצינור קרוי אריתא דהא יאורים מתרגמינן אריתאי ובפרק הפרה אמרינן ההוא תורא דנפל לאריתא ומשמע שם שהוא עמוק עשרה טפחים עכ"ל ש"מ שהם ס"ל פשוט גם לפירש"י דאריתא הוא היאור שדולין ממנו לתוך הצינור ומש"ה דקדק רש"י ג"כ בלשונו וכתב ששופכין לו מים מיאור דקשה למה נקט יאור ודוחק לומר שס"ל שע"ש המקום שדולים ממנו הוא היאור נקרא גם הצינור יאור אלא ודאי ס"ל שאריתא הוא מקום שדולין מתוכו ולא מקום ששופכין לתוכו וזהו ג"כ כוונת רבינו ירוחם ולק"מ ושוב מצאתי שכתב ר' ירוחם בספרו תא"ו בנתיב ט"ו חלק ו' ז"ל אריתא דדלאי פי' שדולה מן הבור ונותן עם הדלי בצינור ומהצינור לשדה אריתא קרויה צינור כו' ש"מ דלא ס"ל כפי' התוספות וס"ל דהצינור עצמו נקרא אריתא אלא שקשה מאי דוחקו דר' ירוחם לפרש נגד הוכחת התוספות שהוכיחו שא"א לפרש כן ובודאי לא נעלמו ממנו דברי התוספות ואילו היה כותב ג"כ כלשון רש"י שדולין מן היאור לתוכו החרשתי ואמרתי שס"ל שהצינור נקרא אריתא ע"ש שדולין מתוכו מן היאור אבל הוא כתב שדולין מן הבור לתוכו וא"כ קשה למה קראו צינור אריתא ולולי דמסתפינא הייתי שולח יד למחקו ולהגיהו אין הצינור נקרא אריתא וכמ"ש התוס' אלא שקשה ג"כ א"כ אמאי קרוי אריתא כיון שאינו מזכיר לשון יאור מתוך דבריו וצ"ל שמש"ה פי' דצינור נקרא אריתא דאל"כ אלא אריתא הוא היאור שדולים ממנו א"כ לא א"ש הא דקאמר האי אריתא דדלאי אין נוטלין ממנו ר"ל ממנו דמשמע דקאי אמקום הנזכר אמאי קאי גם דעת התוס' ורש"י נראה שהם ג"כ סוברים שאריתא ר"ל הצינור אלא שכתבו שהאי שנקרא הצינור אריתא לא נקרא כן ע"ש עצמה אלא ע"ש היאור שדולין מתוכה וק"ל: