דרישה, אורח חיים שיח:ו
דרישה · Drisha, Orach Chayim 318:6
Open in the reader →1מותר ליתן מים היפים במים צוננים הרעים כדי לצננן. כן הוא נדפס בספרי רבינו בדפוס בית יוסף בס"ס שי"ח אבל בנוסחי ספרי רבינו המדוייקים וגם בנוסחי של קלף ז"א. ודע שמשנה שלימה היא בפרק חבית (שבת דף קמ"ו) ושם בגמרא פריך עלה ז"ל פשיטא סיפא איצטריכא ליה ואת הצונן בחמה הא נמי פשיטא הוא דתימא נגזר דילמא אתי לאטמוני ברמץ קא משמע לן. ומזה תלמוד טעם נוסחא שגרסו בל' המשנה וטעם נוסחאות המדוייקים שלא גרסו. דהא דין זה פשיטא הוא וגם עדיפא מיניה כבר השמיענו רבינו במה שכתב דמותר ליתן קיתון של מים צונן בתוך כ"ש. ועוד דהאי דינא לגופא לא איצטריך לכותבו אלא משום סיפא דקתני ואת הצונן לתוך החמין וכמ"ש ל' הגמרא ורבינו כבר כתב לעיל בסי' זה הרי דינא שהרי כתב ז"ל אבל בחמה עצמה כגון ליתנה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיחמו מותר וק"ל. כתב ב"י כתוב בכלבו שאסור לטוח שמן ושומן בצלי בעודו כנגד המדורה אפי' נצלה הצלי מבע"י דמ"מ יתבשל השום והשמן עכ"ל מכאן נ"ל להביא ראיה שמותר לטוח שומן אווזא שנקפה ע"ג מיני קמחין וקטניות כגון לאקשי"ן חמין או היר"ז שנותנין ע"ג הקערה בשבת שאף שנמחה ע"ג והוא בעין מ"מ הואיל ואינו מתבשל ע"ג מותר דהרי שמן ושומן ג"כ נקרש קצת ונמחה אצל האש ואע"ג דאין מרסקין הברד והשלג שידים וכמ"ש רבינו בסי' שס"א שאני הכא שהיה נמחה כבר ועדיין אינו קפוי כ"כ בקיושי כמו הגלד ואף שבחמימות הפשטיד"א נגד האש יש אוסרין כנזכר בסי' זה שאני התם שהשומן נמחה והיא בעין משא"כ בזה ודו"ק ועיין בקונטרס שלי מ"ש מזה: