דרישה, אורח חיים פו:ד
דרישה · Drisha, Orach Chayim 586:4
Open in the reader →1ולדעת ר"י כו' שלא חזר כו' קולו לכמו שהיה כו' ז"ל הרא"ש ד' ל"ט ע"ג אבל סתמו במינו אפילו נשתנה קולו אין זה גורם שינוי הקול וכל הקולות כשרים בשופר ומה"ט נמי בלא סתימה כשר אפילו מעכב דאין כאן שינוי מחמת ד"א ואם סתמו שלא במינו והקול הוא כמו שהיה קודם סתומו פסול דשופר וד"א קרינא ביה כיון דאין הקול כמו שהיה קודם נקיבה עכ"ל ומשמע לי כיון שנשתנה הקול מכמו שהיה בתחלה קודם נקיבה השומע השינוי יסבור דד"א גורם לו כי לא ידע שגם קודם הסתימה כך היה קולו. וז"ש דשופר וד"א קרינא ביה דר"ל אף שבאמת אינו ד"א מ"מ קרינא ביה א"כ כיון דהשומע קול משופר שלם שאינו כמו קול שופר זה מקרי שופר וד"א ופסול אף כשהיה נקוב לא היה פסול דליכא למיפסל ליה מטעם ד"א דלא היה שם ד"א ובזה נתיישב תמיהת רא"ם שכתב על מ"ש רבינו בסמוך וכן אם נשאר קולו כמו שהיה קודם סתימה פסול כו' וכתב הוא וז"ל לא שמעתי טעם נכון למה יהיה פסול כיון שאם לא סתמו יהיה כשר אף על פי שנשתנה קולו וב"י תירץ משום דא"א שיהיה מעכב כ"כ כמו שהיה מעכב קודם הסתימה ונמצא שהוא קול שופר וד"א שהרי קול זה לא דמי לכשהיה שלם ולא כמות שהוא נקוב הילכך מיפסל עכ"ל ב"י. ותירוצו דחוק ולא משמע הכי ל' הרא"ש ורבינו דהא כתב כיון דאין הקול כמו שהיה קודם נקיבה ולדידיה הול"ל ג"כ כיון שאין הקול כמו שהיה קודם הסתימה ובמ"ש יבא על נכון: