עיני משה על רות א:טז

1ותאמר רות וכו'. אומרו לעזבך ואומרו לשוב מאחריך יראה כפל לבלי צורך וגם אומרו כי אל אשר תלכי אין נראה נתינת טעם צודק יפה אל הקודם וגם אומרה עמך עמי ואלהיך אלהי היה ראוי תאמר בתחלה או בסוף דבריה וגם אומרה באשר תמותי יראה בלתי מובן וכן אומרה ושם אקבר ואף למ"ש ז"ל שהוא על קברי הרוגי ב"ד יראה זרות שאין הודעת הקבר נסקלים ונשרפים לפני עצמן מכלל הודעת קלות וחמורות לגר. ואפשר אמרה הנך הפצרת זה כמה פעמים שאשוב אל עמי ואין ספק כי אין זה רק לנסותני היש ה' בקרבי אם אין ואשובה לי כאשר שבה ערפה ע"פ דבריך אך אל תפגעי בי כלומר כי אין פגיעתך זאת צודקת בי כאשר בערפה כי אני רוח אחרת עמי למלא אחרי ה' כי דעי וראי כי כל פרי דחיותיך לפגוע בי שאשוב אל עמי אינו אם אעזוב את ה' אם אין רק לעזבך לשוב מאחריך לבד אך לא מאחרי ה' אפילו הייתי שבה מאחריך כי מה שהוא עתיד שאני מבקשת היא באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין שהוא לעתי' אך מהאמונה והאלהות זה כבר עמך עמי ואלהיך אלהי ולא כאשר תלית השיבה לאלהי ועמי בשובה אל ארצי ושמא תאמרו א"כ למה זה אפציר ללכת בארצ' אם גם בארצי ג"כ יהי' לי יהידות לז"א באשר תמותי אמות כלו' אני חפצה למות בארץ ישראל שהוא באשר תמותי כמשז"ל כי אינו דומה פולט הנפש בידי אמה לפולטתה בידי צרתה ושם בארץ אקבר ושמא תאמר שאלך אל הארץ ולא על ידך כה יעשה וכו' כי המות יפריד המות לבד יהיה המפריד:

2ובמדרש ארז"ל וז"ל אמר' לה אסור לן תחום שבת באשר תלכי אלך אסו' לן ייחוד באשר תליני אלין מפקדינן מתרי"ג מצות עמך עמי אסור לן ע"ג ואלהיך אלהי ד' מיתות נמסרו לב"ד באשר תמותי אמות שני קברים נמסרו לב"ד ושם אקבר עכ"ל: וראוי לשים לב למה נתייחדו מצות אלו לשים לפניה מכל יתר מצות. ועוד כי למה פרט ב' מצות לבד ואח"כ כל התרי"ג מצות ואח"כ ע"ג ומיתות ב"ד והלא בכלל התרי"ג הן כלן ועוד שהיה לה להזכיר התרי"ג או בתחלה או בסוף ולא שתים לפניהם וע"ג ומיתות ב"ד לאחריהם. אך יהיה כי למען סדר לפניה קלות וחמורות שתה לבה אל שתי בחינות א' לקדם פניה בדברים המעכבים מציאות ההליכה אתה ואחריהן הדברים המתרגשים אחר נישואיה לישראל שנית כוונה לרמוז לה הג' חמורות שהן ג"ע וע"ג וש"ד ונבא אל הענין אמרה נעמי דעי וראי מה תעשי כי הלא עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה במקום שאין אנשים כ"א רעים וחטאים עד בואנו אל ארץ נושבת והיה כי יראו אותך כלילת יופי ומה גם למאמרם ז"ל כי כל הרואה אותה היה רואה קרי וא"כ איפה את שדודה מה תעשי ולו היית עדין בגיות אין רע אך בהתגייר ותשא עול דת משה וישראל הלא תצטרך לישמר מאיסורי ביאה ולא תוכלי כי הלא יפגעך חבל רשעים להתעולל בך ואין מושיע כי בשדה ימצאוך והמכשלה הזאת המצא תמצא בשמירתך הלכות תחומין כי תצטרכי לקנות שביתה ולבלתי סור מערב עד ערב מן התחום ההוא ותהיה כתוא מכמר ביד מחללי כבודך ואם אמרנו איש גבור תבקש לך ללכת אתך הלא בבא אל הבית ותשכח איסור הייחוד ע"כ בשתי אלו היחל על לכתה בדרך אמרה אסור לן תחום שבת ועל ביאה אל הבית אמרה אסור לן ייחוד ועל הא' אמרה באשר תלכי אלך כי אשמרה תחום שבת ועל משמרתי אעמודה לבל יכשלו בי ועל השנית אמרה ובאשר תליני אלין במקום אשר לא יהיה שם איש והנה אחרי הזכיר' על הנוגע אל גלוי עריות רצתה להזכיר הע"ג ולבל יראה כי חושדת היא אותה כי עודנה מחזקת בע"ג ע"כ הקדימה להזכיר תחלה כל תרי"ג מצות ואחרי כן הע"ג כלאחר יד ואחרי כן כל יתר מיתות ב"ד שבכללן גם ש"ד ולמען החמיר הדבר בעיניה אמרה לה גם אל חלוק הקברים שגם אחרי מות העוברי דרך רושם אשמתם לא נמחה לגמרי וניכר בחלוקי הקברים בצד מה וע"פ דרך זה יהיה אומרו כי המות יפריד וכו' לומר הלא אמרת לי ממיתות שנמסרו לב"ד והפרש הקברים ע"כ על המיתות ב"ד אני אומר' כה יעשה לי וכו' ועל הקברים אמרה כי המות יפריד וכו' לומר המות יפריד כי כל צדיק יש לו מדור בפני עצמו ולא כעוברים הנאמרים שמעשיה' בחייהם מפרידים גם לאחר מותן במקומותן בקבריהן:

3עוד יתכן ע"ד הפשט והוא בהקדים כי הנה האדם חיותו בעה"ז אל הילוך יתייחס כמאמר הכתוב כי הולך האדם אל בית עולמו וכמאמרנו על מאמר התנא באומרו ולאן אתה הולך וכו' והוא כי יום המות מיום הולדו האדם הולך ומתמעט חיונותו. עוד הקדמה שנית והיא כתובה למעלה מס' הזוהר כי נפש הגר נעשית מלבוש אל נפש צדיק וההיקש בגיורת אל נפש צדקת וכמאמרנו למעלה כי זה כיוונה נעמי באומר' יעשה ה' עמכם חסד וכו' שהוא לומר מדה כנגד מדה יעשה ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים שהוא כי כאשר נטפלתם עם המתים להלבישן תכריכין כנודע מרז"ל כן כחסד ההוא יעשה ה' עמכם שגם תהיו אתן מלבושים לצדקת ויהיה עמדי כלומר שתהיו עמדי מלבוש אלי וזה לא נתקיים רק ברות לבדה כמדובר למעלה כי ע"כ נכתבה מלת יעשה חסרה ה"א. ועוד הקדמה שלישית והיא הקדמת ספר הזוהר פ' ויחי כי בהסתלק איש לבית עולמו יבאו להקביל פניו כל המתייחסים אל בחינת מחיצתו ומאספים אותו ומלוין אותו עד מחיצתו וזהו אצלי מאמר הכתוב באומרו ויאסף אל עמיו ובאומרו ונאספת אל עמיך שהוא כי המתייחסים אל בחינת מקום כבודו יקראו עמיו והם יבאו ויאספו אותו ונלוו אליו לאסף בתוכ' עד מנוחתו כבוד. עוד הקדמ' רביעי' מודעת היא לכל והיא כי אין הקב"ה מכנה שמו על הצדיק עד אחר מותו. עוד הקדמה חמישית והיא מאמר ז"ל כי גם שגדול כבוד הנקבר בא"י עכ"ז יתרון גדול יש לאשר גם צאת נפשו כי מת הוא בא"י כי אינו דומה פולט נפשו בידי אמה לפלטתה בידי צרת' ונבא אל הענין אמרה אל תפגעי בי וכו' לומר כי הנה מה שדוחי' את הגר תחלה באמור לו מה ראית שבאת להתגייר וכו' כיוצא בזה אין הכוונה לדחתו לגמרי רק שמאל דוחה וימין מקרבות לראות אם בכל לבו הוא בא אם אין ע"כ אין דוחין אותו הרבה רק פעמים שלש ואם אומר אעפי"כ אז מסבירין לו פנים ונבא אל הענין אמרה הנה עד כה דחה דחיתני פעמים שלש והיה אפשר שהיה לנסות אם לבבי שלום אך לא להחליט סילוקי שאגעל בגרות אך מעתה אם תחזרי להפציר ולומר שאלכי לי אל ארצי הלא לא יתייחס רק למכוונת שאעזוב הגרות לגמרי וז"א אל תפגעי בי לעזבך שלא תתייחס מעתה רק לפוגע' בי בכוונה שאעזב' ואשוב מאחריך וכן לא יעשה רק אלו ידעת בי שהייתי רעת מעללים ואינו לפי כבודך שאתגייר על ידך פן אחזיר לסורי אך לא כן אנכי כ"א באשר תלכי אלך וכו' לומר הנה בטחתי בעצמי כי מצד הנפש ההולכת לבית עולמה כד"א כי הולך האדם אל בית עולמו באשר תלכי אלך כי נפשי תתייחס ותדבק בנפשך מעתה ומה גם בהתגיירי על ידך שהוא כאלו את ילידתינו כי בדרך ה' אשר תלכי אל העולם הבא אלך בו גם אני והיא הקדמה הראשונה ושם בג"ע באשר תליני אלין כי אין נפשי רחוקה מנפשך כנפש מואב הרחוקה מנפש ישראל כ"א דבקה בך והוא ההקדמה השניה כי הלא בני מחיצתך אשר יבאו להלין אותך במקום כבודך בג"ע הנקראים עמך כמה דאת אמר ונאספת אל עמך בהקדמה השלישית אותו עמך הוא עמי וגם אותו מאספך יאספני ואחרי מותי כאשר אז יכונה ה' לאלהיך כהקדמה רביעית גם אז יכונה אלי לאלוה וזהו ואלהיך אלהי וכל זה הוא על הנפש וגם הגוף באשר תמותי אמות שהוא באויר א"י ולא על אדמה טמאה שאינו דומה פולטתו בידי אמה כו' והוא כי איני כנכריה המתה בא"י כי מה תתן ומה תוסיף לה א"י כי היא לא אמה וגם ושם אקבר באופן שלא יהיה עיכוב לנפש על צאתה במקום טמא או על הקבר הגוף באדמה טמא' שנפשי עלי תאבל ולא תדבק בך כי אחר היותי צדקת ומתה באויר א"י כי באשר תמותי אמות וגם ושם בא"י אקבר באופן שגם שנפשי עלי שם לא תעדר מאשר אמרתי שבאשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין ומה שבטחתי שכה יעשה לי ה' מאשר אמרתי באשר תלכי אלך וכו' וכה יוסיף שעמך עמי שבני מחיצתך יהיו בני מחיצתי ושיקרא אלהיך אלהי הלא הוא כי ידעתי בעצמי כי המות יפריד ביני וביניך והוא שכתבנו למעלה בפסוק ורות דבקה בה כי ע"י מה שנשקה אותן נעמי כאומרו ותשק להן שהוא לאדבקה רוחא ברוח' ונתקיים הדבר ברות שע"י הנשיקה ההיא רות דבקה בה ותהי נפשה קשור' בנפשה ויהיו לאחדים וזה מאמרם הלא אמרתי לך באשר תלכי מן העולם ועד עולם הבא אלך ובאשר תליני במחיצתך אלין וגם עמך שעל ידן תאסף אל עמך עמי ואח"כ ואלהיך שיכונה עליך אחרי מותך יכונה עלי אמר הלא תאמרי איך ערבתי אל לבי להדמות אליך הלא הוא כי דעי וראי כי כה יעשה ה' לי שבאשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין ופה יוסיף להיות עמך עמי ואלהיך אלהי כי הלא דבקה נפשי בנפשך ותהיינה לאחדים כי נדבקו רוחא ברוחא כל ימי חיינו ורק המות יפריד ביני וביניך כי לא נמית כאח' באופן שמה שהחיה האחת על השנית המות יפריד עד מות השנית כי אז יהיה הקשר אמיץ או יאמר קרוב לזה כה יעשה לי אלהים שבאשר תלכי וכו' וכה יוסיף שעמך עמי כי מה שבטחתי בזה הוא כי ידעתי את טוב לבבי כי צדקת אני באופן כי כאשר המות יפריד לא יהיה רק ביני וביניך שהיא בין גופי לגופך שלא אקבר בקבר אחד אך בערך הנפש לא יהיה שום פירוד כ"א שאתך דבקה נפשי רוחא ברוחא מעתה וכ"ש אחר המות כמדובר למעלה בפסוק יעשה ה' וכו' שתהיה מלבוש אל נפש נעמי והוא כי לא אהיה כרשע שרשעתו מפרדת בינו לצדיק שזה חי וזה חשוב כמת אך לא כן אנכי כ"א כי המות יפריד ולא העון ע"כ אמרתי באשר תלכי אלך וכו'. או יאמר מעין הקודם כה יעשה לי וכו' לומר הלא אמרתי שני דברים אחד שנזכה לגרות צדק ולהיות מלבוש לנפש צדקת ולא נתקיים בערפה כ"א בי כאשר כתבנו כי מאז נרמז בבלתי הרגיש הה"א של יעשה וכן הוספת לומר יתן ה' לכם ומצאן מנוחה והוא כמדובר למעלה על מלכות בית דוד וקראם מנוחה להיות עתיד הדבר להיות דרך ייבום להשקיט רוח מחלון המקשקש במעהא כאמור למעלה וגם זה לא נתקיים רק באחד כי ע"כ מאז חסרה הה"א של ומצאנ' ונכתב ומצאן והיה ברות וזה יהיה מאמרה לומר הנה אנכי מוכנת להתגייר ולא תדחי אותי כי הלא כה יעשה ה' לי מאשר אמרת יעשה ה' וכו' שהוא מתקיים בי גרות הצדק וכה יוסיף אשר הוספת לברך יתן ה' לכם ומצאן מנוחה גם זה יתוסף בי מאת ה' שאחייבם לצאת ממני מלכות בית דוד באופן שהמות יפריד ביני ובניך שהוא שתהיה הולדתו דרך ייבום באופן שהבן אשר אלד שלך הוא כי הוא מחלון נמצא שבין בהיות רוחו מקשקש בי בין אחרי כן נמצא קשר ודבקות ביני וביניך מה שאין כן אם אנשא לבלתי מייבם שאפשר ידח ממני על ידו רוח בנך אשר במעי ואתפרד ממך בטרם אמות: