עיני משה על רות א:יח

1ותרא וכו'. לא אמר כי התאמצה רק מתאמצת שהולכת ומתאמצת בכל פעם שידברו אליה הפך המנהג שהוא להרפות על יד הרבות טענות המנגדות סברא שהחזיק בם וע"כ בחרה ההמנע מלדבר אליה שמא תשתוק מעצמה:

2או יאמר מה שכתבנו למעלה כי לא נשארה בחיים נעמי מעון אישה ובנים כ"א כדי שתבא עם רות להוציא הוא ית' ממנ' את אשר דבר אליה ובזה יאמר ותרא וכו' כי ראתה בטוב שכלה כי מתאמצת היא נעמי עצמה ללכת אתה כי מה שהיה מתחזקת אם היותה בת מות זה פעמים אינו כ"א ללכת אתה כי אמרה אחר שכ"כ היא חושקת להדבק בה' השכילה למפרע כי מה מה שמתאמצ' ומתחזק' הוא אינו כ"א כדי ללכת אתה ע"כ ותחדל לדבר אליה כי שפטה בלבה בהתאמץ בשבילה כי זו היא העתידה לצאת ממואב. או יאמר ותרא כי מתאמצת היא ללכת עם נעמי לבדה בלי חברת אנשים כי היתה מתחזקת באומץ לבב וזהו ללכת אתה ע"כ הכירה כי מה' יצא הדבר ותחדל וכו':

3או יאמר במה שכתבנו באומרו ותשק להן שהוא לאדבקא רוחא ברוחא ובמה יודע כי נקשרה נפשה אם לא שמתאמצת ללכת אתה על כן ותחדל לדבר אליה כי ודאי גיורת צדק היא ואין צריך לבודקה עוד:

4יט

5ותלכנה שתיהם וכו'. הנה הל"ל ויבאו בית לחם וידוע היות שתיהן וגם למה נאמר שתיהם במ"ם ואח"כ אומר ותהום כל העיר עליהן בנו"ן. ועוד מי לא ידע שהוא עד בואנה בית לחם. ועוד מה זה היה שבתמיהה כלל שתיהן באומר ותהום כל העיר עליהן ובדברן אמרו הזאת נעמי וגם תמיהתן על רות לא תצדק שלא ידעוה מקודם. וגם הויכוח הזה בשמה אם יקראוה נעמי אינו מעלה ולא מוריד ואם הוא ספור נשים עם מכיריהן ומספר' מעשה שהיה אין דרך ספרי התורה לספר ספורים שאין בם מועיל חלילה. וגם יש כפל ניכר במלותיה ויותר קשה על מ"ש ז"ל אני מלאה הלכתי שהלכה מעוברת ובאה ריקן מהעובר כי אין דרך חכמות נשים להתלונן על הקל ולהניח החמור ממיתת בניה ואישה. גם בתחלה אמרה אל תקראנה לי נעמי דרך בקשה ואח"כ אמרה למה תקראנה כמתרסת כנגדם:

6והנה סיפר הכתוב מגודל חשקתן ואשר הפליא הוא יתברך לעשות עמהן והוא כי לא קוו ללכת בחברת אנשים ונשים להלוות אליהן בדרך ולהסתר בצלן מפגעים רעים כדרך נשים וגם ה' היטיב עמן שלא פגעו בזולתן יצר להן וזהו ותלכנה שתיהם כלומר לבדן עד בואנה בית לחם ולכן הוטלה מ"ם במקום נו"ן כי תפשו דרך אנשים ללכת לבדן בדרך אך הרואים אותה באות לבדנה לא שערום בה שערת אנשים כ"א לנשים כאשר המה וע"כ ותהום על העיר עליהן בנו"ן שהוא במה שהן נשים ויהי כבואנה בית לחם ותהום כל העיר בראות שתי נשים לבדן באות בדרך ועוד תמיהא פרטית על נעמי ויאמרו הזאת נעמי. ואפשר בשום לב אל שתי ההי"ן יתירות באומרו עד בואנה ויהי כבואנה ולא אמר עד בואן ויהי כבואן ויתכן כי בראות את עצמן לבדן בדרך מקום מוכן לאנשי רשע ומה גם לרז"ל כי בתחום שבת בלבד ששבה ערפה העירה דשו בה כהריפות ומה גם עתה מהלך כמה ימים ע"כ אפשר לבשו לבושי אנשים וזהו אומרו שתיהם במ"ם ולא בנו"ן על לכתן כמראה גברים אך זה עשו עודן בדרך. אך בבואן בית לחם אז שלא היה פחד העבירו לבוש הגברים באופן שכל רואיהם בעיר מושב יכירום כי נשים היו וזהו אומרו עד בואנה ויהי כבואנה בתוספת השתי ההי"ן לרמוז כי בבואן בית לחם נעשתה המ"ם של שתיהם נו"ן כי שתי ההי"ן נתוספו על המ"ם שהוא ארבעים ונעשתה נו"ן של הוראות היותן נקבות וזה אומרו ותהום כל העיר עליהן בנו"ן כי ע"כ המה ראו שתי נשים יפיפיות באות ממרחק כן תמהו כמדובר:

7והנה ארז"ל הזאת נעמי שהיתה נעימה במעשיה ובאה עליה הצרה הזאת ואחשוב לפי זה שהית' תשובתה אל תקראנה וכו' לומר הנה אין ספק כי בתמיהתכם האם אני נעמי נעימה במעשי וראותכם שהן אני נותרתי לבדי משני ילדי ומאישי תגזרו אומר כי צדקת וכשרה אני וראויה להקרא נעמי על נועם מעשי והצרה הבאה עלי אישי ובני היסבו אותה וע"כ נמוקו בעונם ואמלטה רק אני לבדי על צדקתי ע"כ אמרה כדרכי החסידים להצדיק עליהם את הדין ושלא להחזיק טובה לעצמם ולבלתי ראוים להצר' הבא' עליהם אל תקראנה לי נעמי להחשיבני נעימה במעשי כי המר שדי לי מאד כי בי נגע הדבר כי מצאני צרות רבות ורעות ולא חשיד קב"ה דעביד דינ' בלא דינ' ועוד ראיה נצחת כי אני מלאה הלכתי כמ"ש ז"ל שהיתה מעוברת וכיונתה לומר שאם הייתי זכאית וכשרה אף שלא הספיק זכותי להגן על אישי ובני לפחות היה ראוי להגן על בן בטני שלא היה בן בעת יציאתנו מן הארץ שימות גם הוא כאחיו ואביו אך אגזור אומר כי מות פרי בטני חטאת נפשי גרם לי ובטענה נצחת זאת חזר' ואמרה למה תקראנה וכו' לו' על יד מופת זה לא אומר אל תקראנה לי וכו' דרך בקשה רק אתלונן על אשר תקראוני נעימה במעשי ואומר למה תקראנה וכו' וש"ת אלי איך תכחשי המוחש ואנו ידענוך צדקת וכשר' איך תאמרי פקד ה' על חטאתיך הנה אין זה ראי' כי הלא וה' ענה בי כי ה' שהוא בוחן לב חוקר כליות הוא העיד עלי כי האדם יראה לעיני' וה' יראה ללבב ואם תשיבו לי א"כ איפה איך נותרתי לבדי ולא לקיתי כאישי לז"א ושדי הרע לי והוא ע"ד משז"ל על ואל שדי יתן לכם רחמים וכו' שאמר יעקב מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותי די כן אמרה נעמי כי על יד שם זה הרומז אומרו לצרות די הרע לי ועל כן אמר די לצרותי ולא המיתני ואשאר מילדי ומאישי: