עיני משה על רות א:ג

1הנה בסמיכות שני הכתובים האלה הבאים כאחד הורינו מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד עה אביהם או רבם כי יבושו מלחטוא באשר אביהם או רבם לא חטאו כי מוראם יעל' על ראשם כדבר שנא' על שלמה המלך ע"ה כי כל ימיו של שמעי בן גרא שהיה רבו לא נשא את בת פרעה כנדרש במקומו מסמיכות הכתובים ועל דרך הזה יאמר כי כאשר וימת אלימלך וכו' אשר איש גדול הדור וצדיק תמים הי' כמדובר מרז"ל עד שע"כ אמרו שנקרא אלימלך שהיה אומ' אלי תבא מלכות שע"כ אין ספק היו בושים ממנו מלישא מואביות אך עכשיו שוימת אלימלך ותשאר היא ושני בניה אשר אין דרך הבנים להיות מורא האם עליהם כמורא האב על הבן כי ע"כ במורא הקדים הכתוב האם לאב באומרו איש אמו ואביו תיראו שאין דרך הבן ליירא הימנה כאשר מהאב ע"כ וישאו להם נשים מואביות ובדבר הזה נמצא מנוח אשר ייטב להשיב על קושיות ייתור איש נעמי שהוא לומ' כי גם שאלימלך חטא ביציאה מהארץ לא נתפקר אל יתר מצות חלילה ומה גם בנשואי מואביות לומ' כי ע"כ לא היו בושים ממנו כי הלא היה איש נעמי בייחוד אך לא יכשר בעיניו היות איש לזולתה מבנות מואב ודומיהם וע"כ עד אחרי מות קדושים הזהיר בדבר זה כנרמז באומרו איש נעמי לא נשאו נכריות אך אחרי מותו וישאו להם וגם היא לא החזיקה למחות בהם אולי ימנעו מפני הכבוד שע"כ העניש' הכתוב כאשר יבא בס"ד ועל פי דרכו רמז לנו איך עבירה גוררת עבירה ומעין סייג ר"זל שגזרו פתן משום בנותיהן קרוב לזה היה שנמשך מלכת למואב לאכול לחם לישא מבנותיהן אף שמפת עצמן אכלו מה גם לאוכל פתם שקרוב להתחתן בם:

2עוד יתכן באומרו איש נעמי לומר בל יעלה על לב איש לומר החנם מת אלימל' אם לא שחטא על הנפש והשיגוהו עונותיו כי רבים אשר אתו מלבד עון היציאה מן הארץ שאם לא כן אין בעון זה די בער אותו מן העולם ועד העול' ע"כ אמר וימת וכו' לומר גם שתראה כי וימת אלימלך אל יעלה על רוחך כי עוונותיו לכדוהו ולא היתה מיתתו על היציאה מהארץ באופן שהיה מיתתו כפרתו כי אם עודנו ברעתו על יתר דברי עונות מה שאין כן אשתו כי היתה צדקת גמורה כמאמר רז"ל כי ע"כ קראוה נעמי נעימה במעשיה כי דע לך שלא כן הוא כי אם גם אחרי מותו איש נעמי יקרא כי צדיק נאות אליה הוא כי רק בעונו הנזכ' מת ותהי מיתתו כפרתו:

3הנה נא דרשנו אומרו איש נעמי לשבח אך יש מרבותינו דורשים אותו לגנאי והוא באומרם תנא אין האיש מת אלא לאשתו שנאמר וימת אלימלך איש נעמי ע"כ. שאחשוב בכוונתם כי באו לתת טוב טעם אל צורך הודיעו יתב' ברוח קדשו שהיה איש נעמי אשר פרסמו כבר באומרו ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי וזה בשום לב מה ראה על ככה שמואל הנביא ברוח קדשו ללמדנו פה כי אין האיש מת אלא לאשתו אך דעתם ז"ל כי בא להורות כמה וכמה עונותיו של אדם ישפילוהו עד ארץ יגיעוהו עד עפר כי הלא אשר נקר' האיש אלימלך כי האיש הוא ל' גדולה כוללת על הכל כאומרו האיש משה כאומרו הגדול משה עתה נהפך האיש אלימלך אל אלימלך איש נעמי כי מתחלה היה חשוב בפני עצמו וגדול ליהודים ואילו מת שם בארצו היה עושה רושם גדול והיו אומרים מת שר וגדול מישראל ועתה יאמרו מת בעל אשה אחת וזהו וימת אלימלך איש נעמי כי עתה איבד מעלתו ולא מת אלא לאשתו ולא לישראל עמו ועל אשר אמרנו שגם קצת עונש היה לאשה והבנים אחר התעכבם בח"ל וקנו שם הויה אמר ותשאר היא ושני בניה שהם נקראים שארית ונותר שמן הדין היה תשתלח בהם יד ע"ד מ"ש ז"ל על ואיתמר בניו הנותרים:

4עוד אפשר יכוין ע"ד זה להורות איך נגרע מערכו כי מתחלה היו אשתו ובניו טפלים אליו אך אחר שקנה שם הויה כאשר כתבנו על ויהיו שם אז איבד מעלתו ונעשה טפל אליהם ולא תקרא הוא אשתו והבנים בניו אלא אדרבה היה טפל ומתייחס אליה ויקרא איש נעמי והיא לא תתייחס אחריו לומר ותשאר אשתו רק ותשאר היא בלתי טפלה אל זולתה ושני בניה כלו' מתייחסים אליה ולא אליו ולזה לא אמר בניו: