עיני משה על רות א:ד

1וישאו להם כו'. הנה באומרו ושם השנית רות ראוי לשים שכל והבין מה בצע להודיענו מי היתה השנית וטוב טוב היה לקצר ולומר ויקחו להם נשים מואביות ערפה ורות. אך אמנם עם לבבי אשיחה כי דבר גדול הנביא דבר בדבר הזה הלא הוא כי על זאת ישתומם כל איש חכם לב באמת באמור מה זה היה למחלון ולאשתו כי עלו גם עלה מעלה מעלה ויצלחו למלוכה אחרי כי אשר לא טוב עשה מחלון על האשה אשר לקח בגיות ככליון אחיו ומי ראה כליון חרוץ אשר היה לכליון כי נשכח כמת מלב ולא נזכר עוד ואשר הוטמאה ערפה אשתו כמאמרם ז"ל בפנים מפני' שונים אך רות אשת מחלון זכתה להסתופף תחת כנפי השכינה וממנה פנה ממנה יתד להבנות ממנה מלכות בית דוד בנין עדי עד וכסא כבוד הנחיל' ה' לימין שלמה המלך כאמרם ז"ל על וישם כסא לאם המלך לאמה של מלכות ועשר ידות בכל הגדולה הזאת וכל הני למחלון אשר חטא על הנפש ככליון אחיו והנה הפליא חסדו לו הוא יתברך הפלא ופלא לגלגלו בבטן אשתו על יד בועז גדול העולם כדעת חכמי האמת כי דרך ייבום היה מעשהו ועובד הוא מחלון וממנו הושתת מלכות בית דוד ושלמה עד מלך המשיח והלא כמו זר נחשב הדבר הזה כי עשה את הרעב עיני ה' כי אש' נכרי' לקח ואיך נבנה עושה רשעה בנין גבוה ותלול ולא עביד קב"ה ניס' לשקרי ע"כ רוח ה' דבר ויקרא ארץ לכל יושביה לקחת מוסר השכל למען נשכיל ונדעה מה רב טוב העוצר את עצמו מלעשות את הרע ומה גדול עונו מנשוא אשר התחיל בעבירה כי חטא אשר לא מנע את עצמו מלעשותה עד הוא היחל וילמוד חבירו לעשות כמעשהו תלוי עליו והלא זה הדבר אשר היה באנשים האלה אשר נקבו כאן בשמות הלא הוא כי הביטו וראו כי ישבו אחים יחדיו והנה עתם עת נשוא אשה מי משניהם ראוי לישא אשה תחלה הוי או' כי הגדול יחל ואחריו הקטון ממנו וא"כ איפה מחלון וכליון מי אשר היה לו לקחת אשה תחלה אם לא מחלון כי הוא הגדול כדבר שנאמ' ושם שני בניו מחלון וכליון כי אין ספק שבגדול היחל ובקטון כלה ונהפוך היה כי לא ערב אל לבו מחלון לישא מבנות הארץ עד אשר ראה את אחיו נשוי נכרית כי כליון היחל בעבירה תחלה ואחריו מחלון נמשך כי נפשו אותה ויעש גם הוא כאחיו באופן שקולר פיד שניהם על כליון תלוי וכמאמרם ז"ל קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם אלא שירבעם התחיל בעבירה תחלה ומה גם עתה כי לא הוסיף יתר שאת עון אשר חטא מחלון מכליון באופן כי קל הוא עין מחלון מעון כליון עשר ידות וז"א ושם השנית רות כלומר אל יגדל נא כח עון מחלון בעיניך כי הלא רות הידוע' שהיא אשת מחלון שנית היתה כי לא נשאה עד הקטון היחל בעבירה תחל' וממנו למד והיא הקדמה מעתה אל אשר יתעתד לספר מכל הטובה הבא' על מחלון ועל האשה אשר לקח. ואמר וישבו שם כעשר שנים לומר כי על כל זה לא נתמלא סאתם למות אלו לא נתעכבו שם בח"ל ימים רבים וז"א וישאו להם וכו' וישבו שם וכו' ועל יד כן וימותו וז"א ושם השנית רות כלומר כי רות הידועה כי אשת מחלון היא שנית היתה וזה יהיה רבוי הגם לעשות מיתתם תוספת על מיתת האב ולהשוותם אליו לומר כי גם היה להם צד מעוני ואפשר במה שפרט הזמן לומר כעשר שנים כיוון לבל נמעט עונשם על התעכבם שמה ונתלה הכל בלקיחת הנשים ולומר כי כן דרך הנושא אשה בארץ אחרת להתעכב עמה אצל בית אביה ואחר תלך עם בעלה לארצו ולמולדתו לז"א וישבו שם כעשר שנים כלומר שאם ע"כ היתה העכבה לא היה ראוי תהיה רק כזמן הכתוב תשב הנערה אתנו ימים או עשור שהוא שנה או עשרה חדשים אך זה היה כעשר שנים הורו כי בחרו במושב הארץ ההיא וימאסו בארץ חמדה והוא כי גם שבצאתם לא נתייחס עיקר העון ההוא רק לאביהם כאומרו וילך איש כמדובר למעלה כ"א שהיתה קצת אשמת דבר על האשה וילדיה שלא תקנוהו בעצה טובה מלפניהם אך לא להתחייב מיתה כמוהו כ"א להתייחס חיותם אחר אלימלך לשיורין כמדובר אך אחרי השתקעם שם כעשר שנים נוסף גם עון זה על נושאם נשים נכריות עד התייחס מיתתם על שני הדברים כאחת וזהו שסמך ואמר וימותו גם שניהם שמרבה הגם על עון אביה' שנוסף גם הוא כאמור: