עיני משה על רות א:ח

1ותאמר ראוי לשים לב אל או' לשתי כלותיה מי לא ידע כי ב' הנה. ב' אומרו לכנה שובנה שנראה כפל ענין מש"כ בפעם הב' שאמר שובנה בלבד ובג' אמר שתיהן והיפכן שובנה לכנה. ג' אומרו אשה לבית אמה למה לא אמרה בית אביה כענין ושבה אל בית אביה כנעוריה. ד' למה תחלה אמרה אשה אל בית אמה ואחרי כן אמרה אשה בית אישה. ה' כי תחלה אמר לשון עשיה ואחרי כן לשון מתנה ו' למה לא קרינן ה"א של יעשה. ז' אומרו עמכם לשון זכר וכן באומרו יתן ה' לכם. ח' שאחר הברכה השנית שבפסוק השני יתן ה' וכו' היה ראוי יאמר כאשר עשיתם וכו' ולא בין ברכה לברכה. ט' אומרו ומצאן מנוחה בחסרון ה"א. י' למה נשקתן נעמי שאם היא נשיקת פירוד עדיין לא הסכימה אפי' ערפה לשוב מאחריה:

2אמנם לבל תראה רודפת לגיירן כי לא יעשה כן בל יקל היהודית בעיניהן ואדרבא צריך שמאל תחלה שיהא דוחה באמור להן מה ראית' שבאת' להתגייר וכו' ע"כ היחלה כאלו דבר נודע הוא שישובו מאחריה כי לא באו רק ללותה ותאמר לכנה שובנה לומר אלו נתגיירתן מאז הלא כמו זר יחשב לכן לשוב בית אביכן כי לא היה לכן אב או אם לשוב אליהן כי מעת הגרו' נתפרדה חבילתכם כנודע כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואיככה תוכלו לשוב בית אביכן או אמותיכן אחרי אשר בטלה קירבתכן ורוחכם זרה אליהם באופן שזולת טורח ההליכה עד העיר גם אין לכן אב או אם אח או אחות וכל העם זרים אליכן אך עתה לא כן הוא כי אין טרחכן ומשאכן רק ההליכה העירה כי מיד אתם שבות אשה בית אמה כאשר בתחלה והוא משוש דרככם מין במינו וזהו לכנה שובנה אשה בית אמה ולא אמרה בית אביה בזה הורת כי הלכה בדרך ה' אשר מאס בזכרי מואב ועמון כי מואבי ולא מואבית על כן גם היא מאסה בהם ולא אמרה רק בית אמה או מטעם אחר הלא הוא כי אמרה הנה שתים קורותיכם אשר צר לכן פרידתכן מאתי. א' כי הייתי לכן כאם על בנות. שנית כי תהיו כאלה נובלת עליה אשה בית אמה שכולה וגלמודה ועצובת רוח כי לפני לחמה אנחתה תבא כעניה סוערה גולה וסורה נודדת מקינה ללחם איה כי גם שמלתם אביכן תאכלו לחמם כלחם אונים לכם תחת היותיכם שרות ומשתררות גם השתרר אשה בית אישה בהון ועושר בביתה ומה גם אם באכלכם מלחם בית אביכן באורח צדקה אם יפטירו בשפה באמור לכן הנה זאת לכן תחת עזובכן ילדי אומתכן ובילדי עברים תספיקו והיו לכם לאנשים ומילדי העברים זה לכם ע"כ על שתי אלה פיה פתח' בחכמ' ותדבר על לבן באמור להן על הא' כי היית לכם לאם הלא עשר ידות ייטיבו לכן אמותיכן האמיתיות ממני וז"א אשה בית אמה ועל כן לא אמרה בית אביה כי על ממלאי מקומה כיוונה ועל הב' כי תבושו לאכול בתורת צדקה על זה אל תיראו כי הלא אין הקב"ה מקפח שכר שום בריה ומובטחני יעשה ה' עמכם חסד וייטב אתכם שלא תצטרכו להתפרנס מאמותיכם כאשר עשיתם עם המתים ועמדי כמ"ש ז"ל שנטפלו בתכריכיהם ושמחלו הכתובות לנעמי שהיה חסד של ממון כנגד זה יעשה בלי ספק ה' חסד מקביל אליו זהו מה שיעשה ה' מעצמו על השכר הראוי לכם ואינכם צריכות אל ברכתי בדבר הזה אך מה שצויתי את ברכתי ובקשתי ממנו יתברך יתן לכם מתנה יותר על השכר הראוי לכם היא ומצאן מנוחה אשה בית אישה כי אין אשה מוצאת קורת רוח אלא בבית בעלה והוא משני דברים. א' שתהיו לאנשים ולא בית אמותיכם כדי שתמצאו קורת רוח. שנית כי אין הקורת רוח והמנוחה שלימה כי אם באלוף נעורים כמ"ש ז"ל אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ואמרה מה שיתן לכם ה' בייחוד הפך שאר נשים הוא מצאן מנוחה שהיה מציא' בלתי טבעית היות לכם מנוחה אשה בית אישה אף כי שניי' יהיו לכם ולהסיר מסוה הבושה מעל פניהם להתפרד ממנה ותישק להן כמתחלת להתפרד מה שלא עשה כן אחרי שומעה מפיהן כי כוונתן טובה להתגייר שלא תראה כדוחה אותן בידים ומתפרדת מהן אלא שמחל דוחה וימין מקרבת כאשר יתבאר בס"ד וע"כ הוצרכה ערפה אח"כ להתחיל הפירוד כמ"ש ותישק ערפה לחמותה וכו' ולא נאמר ותישק לערפה:

3עוד יתכן ויתישבו כמו לבוש נאה ומתקבל כל ההערות הנאמרות באמת עד תומן בהקדים ג' הקדמות הנמצאות במז"ל. הא' והוא קבלת חכמי האמת בספר הזוהר באומר כי זאת מעלת נפש הגר כי נעשית מלבוש לנפש צדיק תמים בעולם העליון וכו' יעלה מעלה מג"ע שלמטה לשל מעלה בעתים הידועים וההיקש בזה נפש הגיורת שגם היא תעשה מלבוש אל נפש צדקת. ב' והיא כי הנה נעמי היתה אשה גדולה בצדקות כמאמרם ז"ל באומרם כי ע"כ קראוה נעמי כי היתה נעימה במעשיה עד אומרה אל רות שלא תירא יקרנה העדר כבוד בלכתה בלילה אל המשכב אשר בועז שוכב עליה ולגלות מרגלותיו לשכב אצלו להיות עמו כי הלא זכותה תרד עמה וז"א וירדת הגורן וירדתי כתיב זכותי תרד עמך ולולא כי רב מאד זכותה לא היה מבטיח' בכך. ג' כי לא בלבד השיגה ידה אל מעלת הכשרון כ"א גם עד גדר רוח הקדש והוא מאמרם ז"ל כי לא נעלם מנעמי כי פרידה אחת טובה היתה עתידה לצאת ממואב בזכות בת לוט אמה אשר לשם שמים כיוונה שממנה הושתת מלכות בית דוד ולא עוד אלא שארז"ל כי גם מאז בת לוט בשכב את אביה אל הדבר הגדול הזה פקחה עיניה וזה לשון רז"ל ר' תנחומא בשם רבי שמואל אמר ונחיה מאבינו זרע ונחיה מאבינו בן לא כתיב כאן אלא זרע אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואיזה זה מלך המשיח עכ"ל. הנה כי לא בלבד היה עם לבבה ענין דוד ושלמה כ"א גם עד טוב אחרית דבר מלכות בית דוד הוא מלך המשיח ואף גם זאת היתה עם לב נעמי והוא מאמרם ז"ל וז"ל יתן ה' לכם אמר ר' יוסי כל אותן הטובות והנחמות שעתיד הקב"ה ליתן לשלמה דכתיב ויתן ה' חכמה לשלמה יהיה מכם ע"כ.

4הנה כי נעמי ידעה כי עתידה פרידה לבא ממואב שממנה יצא מושל בישראל מלכות שלמה ועל פי דרכנו נשית לב אל מאמרם זה כי איך אמרה יהיה מכם ולא נתקיים רק באחת:

5ונבא אל הענין כי הנה חשבתי למשפט כי דבר גדול דברה נעמי בדבריה אלה והיא כי הנה גלו לנו רז"ל כי פסוק יעש ה' וכו' על גרות ידבר באומרם כי נכתב יעש חסר על שהגרים ייסורין באין עליהם. וכן גלו לנו כי פסו' יתן ה' לכם על מלכו' דוד ידבר באו' שכיונה באו' יתן ה' אל הטובו' העתידו' לשלמה כאשר כתבנו לשונם בסמוך ויהיה הענין כי הנה לשלשה הדרגות טובות התעתדו. א' מציאות גרות אך לא שיזכו צדקניות שיזכו להיות נפשותם מלבוש אל נפש צדקניות שבישראל. ב' הגיע גדר צדקתן אחר התגיירן עד גדר היות לנפשותן מלבוש אל נפש צדקת גדולה מאד. ג' שגם יושתת מהן מלכות בית דוד כאשר היה ברות והנה שלשת הדרגות האלה פיה פתחה בחכמה לאומרן אחד לאחד ובאחת היחלה באומרה לכנה שובנה וכו' לומר לכנה ואם תרצו לשוב אל עמי שהוא הגרות שובנה ולרמוז הגרות ואמרה לבית אמה ולא אמרה בית אביה כי אין גרות לזכרים כי מואבי ולא מואבית אך בית אמה יצדק היות בצד מה אך לא יהיה שלם כי גם כי יהיה אשה בית אמה לא תוכלו להטיב כ"כ בגרות צדק עם אמותיכן כי מואביות הנה אך זאת הברכה אשר אנכי מברכת אתכן כי יעש ה' עמכם חסד כו' שהוא המדרגה השנית והנה בברכת מדרגה זו אפשר תוכללו שתיכן על פי בחירתכן וע"כ נאמר ותאמר נעמי לשתי כלותיה לכנה וכו' יעש וכו' לומר הנה דבר אחד אני אומרה לשתיכן דרך כלל וז"א לשתי כלותיה והוא לכנה וכו' כמפורש וגם ברכה זו דרך כלל היא לשתיכן מאתי והיא יעש ה' כו' והיא המדרגה השנית שאמרנו והוא בהזכיר מאמרם ז"ל כי אומרו כאשר עשיתם עם המתים שנתנו להם תכריכין משלהן וזה יאמר לפי דרכנו יעש ה' עמכם חסד ומה יהיה החסד הלא הוא כאשר עשיתם עם המתים שהוא כי כאשר עשיתם מלבושים אל המתים כן אתן תהיו מלבושים לצדקניו' שיתלבשו נפשותם מנפשותיכן שהוא ממש כאשר עשיתם עם המתים שלבשתן אותם והיא ההקדמה הראשונה וגם בכלל הברכ' הוא שתהי' הלבשת נפשותיכן אל נפשי וז"א ועמדי שיהיו נפשותן עמה מלבושים אליה והוא ברכה גדולה כי רבת הצדקות היתה והיא ההקדמה השנית וע"כ אמרה ל' זכר באומרה עמכם כי המלבוש תוארו זכר: ובאו' כאשר עשיתם אמרה ל' זכר על כי עשו דרך אנשים להטפל בתכריכין והנה הכנה היתה כעת גם לערפה להתגייר אלא שחזרה בה אחרי כן ע"כ יש ה"א במלת יעשה ואינה נקראת לרמוז כי גם ששתיהן היו עדיין מוכנות לא נתקיים רק באחת מהן ואמרה הנה עד כה דברתי ברכה שתצדק לשתיכן אך הנה יש ברכה אחרת והיא ההדרגה השלישי' אשר איננה רק על אחד מכם בלבד והיא יתן ה' לכם ומצאן מנוחה אחד משתיכן מנוחה וז"א ומצאן בחסרון הה"א לגמרי כמ"ש ז"ל שחסרון הה"א הוא על האחת אלא שדרשו על ענין אחר וע"כ לא היתה בזה הה"א כאשר במלת יעשה ששם היא אלא שלא תקרא אך פה נעקרה לגמרי שהוא כי גם מתחלה על אחת מהם כוונה והוא על מנוחת מלכות הנקראת מציאה בתוך בנות לוט והוא מאמרם ז"ל בב"ר ז"ל מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום דכתיב ואת שתי בנותיך הנמצאות ע"כ והוא שמצאו את דוד בתוך בנות לוט לצאת מתוכן וזה יאמר ומצאן מנוחה שאותה המציאה של מנוחה כד"א מצאתי דוד עבדי תהיה באחת מהן והוא כי תהיה מכם האשה העתידה לצאת ממואב שממנה יצא מושל בישראל וקרא לזה מנוחה למה שהאשה משתיהן אשר תהיה המוכנת לכך לא יהיה רק כי תלקח לגואל קרוב ויהיה זווגו מעין ייבום להקים שם המת על נחלתו כאשר היה כי להבעל גיורת מואביה לאחד משועי יהודה וממנה יצא זרע הגון יצלח למלוכת עולם שיהיה הוא או נינו או נכדו מלך קדוש ורב כדוד אין כח בגיורת לכך כי גם כי צדקת תהיה לא יבצר כי חצונית היא אך יהיה כי מחלון ייטע בקרבה רוח מנפשו הקדושה כמופקד אתה מקשקשת במעהא עד הצטרף גם רוח אחרת עמה כי תזדווג לגואל ואז תתעורר רוח מחלון אשר בקרבה ותתחבר אל רוח הגואל עם רוחה גם היא וממעמד שלשתן קנה הולד ההוא קדושה ויצלח למלוכה וכל זה הוצרך עד צאת חוטר מגזע ישי הוא דוד ושלמה בנו אחר אשר אלה יצאו אין צורך בנעמה העמונית לכל זה רק להתגייר ותזדווג לשלמה:

6והנה על פי הדברים האלה לא יבצר כי היה בה רוח מקשקש במעהא ותנוח ע"י הנשא לגואל העתיד להוציא ממנה מלך ישראל ע"כ הטיבה אשר דברה נעמי באומרה ומצאן מנוחה כי מציאת צאת דוד ממנה ע"י מנוחת קשקוש מעיה תהיה לה וגם לא כמו זר יחשב אומרו לשון זכר באומרו לכם ולשון רבים עם שעל אחד תדבר לפי האמת כי ע"כ חסרה הה"א ממלת ומצאן והוא למה שאחת עם הרוח אשר בקרבה שהוא זכר הם שנים ולשניהם אמרה לכם ל' רבים ולשון זכר כי העיקר ולהיותה נעמי צדקת וחכמה ע"כ ותישק להן והוא כנודע מספר הזוהר כי הנשיקה פה אל פה הוא לאדבקא רוחא ברוחא ע"כ אחשוב כי אחר אומרה כי לאחת משתיהן היא העתידה לצאת ממנה תפארת ישראל ובתוכה רוח איש' המת מקשקש בה כמדובר ע"כ כהתימה לדבר דבריה אלה ותראה כי עמדו לא ענו עוד מה עשתה פיה פתחה בחכמה ותישק להן למה שאשר היא משתיהן שרוח קדוש בתוכה תתעורר ותדבק ברוחה ויצא אל הפועל גרותה יצאת ממנה ועל ידה מלכות בית דוד מש"כ באחרות כי לא תדבק רוח נעמי ברוחה כי מי יתן טהור מטמא אך עכ"ז הצד השוה שבהן הוא שנתעוררו להרגיש פרידתה ותשאנה קולן ותבכינה אך לא לידבק בעצם רק רות בלבד על יד נשיקת נעמי אליה כי מצא מין את מינו ונעור רוחה ורוח מחלון אשר בקרבה מה שאין כן ערפה מן הטעם האמור וזה מאמר הכתוב בסמוך ותשק ערפה לחמותה וכו' לומר כי גם שהנשיקה היא לאדבקא רוחא ברוחא ותכפל נשיקת ערפה זה פעמים אחד כאשר ותישק להן ב' כי ותישק ערפה לחמותה ועם כל זה לא דבקה בה כי מה לתבן את הבר אך ורות כבר דבקה בה מאז נשקה לה נעמי לאדבקא רוחה ברוח קדוש אשר בקרבה וזהו ורות דבקה בה: