עיני משה על רות א:ז
עיני משה על רות · Einei Moshe on Ruth 1:7
Open in the reader →1ותצא כו' אפש' ליישב מה שהערנו בזה כי מתחלה בקומה ללכת לא הי' דעתה לשוב אל בית לחם יהודה פן תדבקנה רעות הבושת החרפה שיראו בעניה הרואים את כבודה בשנים קדמוניות ע"כ לא שמה מגמת פניה ללכת אל מקום מולדתה רק להמצא בתוך עם ה' בארץ חפץ וז"א ותשב משדי וכו' כי שמעה כי פקד ה' את עמו כי דרך כלל היתה מגמתה לשוב משדי מואב לשבת בתוך עמו של הקב"ה אמנם כאשר יצאת מהמקום והגבול אשר היתה שמה וראתה כי עדיין שתי כלותיה עמה אז אמרה ודאי אין כוונתן ללותינו ונשוב אל מקומם הראשון שהרי הפליגו בדרך ויצאו מתחום העיר ולא חזרו וזהו ותצא מן המקום כו' ועל כן אמרה בלבה אם עמי ילכו אצטרך להיות להן לעזר ולהועיל כי יסמכו עלי בארץ נכרותן וא"כ אצטרך ללכת אל מקום מכירי ומיודעי שעל ידן אוכל להשכיל להיטיב להן אף בעניותי כאשר עשתה אח"כ לרות ע"י בועז כי אחי אביה הוא כמ"ש ז"ל ועל כן אחרי צאתם מהגבול ההיא וראתה שתי כלותיה עמה אז בדרך נתנה אל לבה היא והן לשוב אל ארץ יהודה במקום מולדתה מהטעם שכתבנו וזהו אומרו ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה:
2או אפשר במה שכתבנו למעלה כי היא העלימה מהן מחוז חפצה כ"א שפתע פתאום קמה ללכת והן לתומן הלכו עמה ולא ידעו אנה אנה ואין ספק כי מתחלה לא כוונו רק ללותה כי גדלו אתה והיא לבד היתה השבה משדי מואב ללכת לעמה כי שמעה וכו' כפשט אומרו ותשב וכו' אמנם בצאתה מן המקום אשר היתה שמה והנתקו מתחום העיר אז היו שתי כלותיה עמה בעצתה והסכימה דעתן גם הן לשוב אל ארץ יהודה עמה כאשר הכירו מכוונתה וזהו ותלכנה בדרך לשוב וכו' כי בלכתן בדרך הסכימה דעתן לשוב אל ארץ יהודה: