עיני משה על רות ב:טו
עיני משה על רות · Einei Moshe on Ruth 2:15
Open in the reader →1ותקם ללקט וכו' ראוי לשים לב מה צורך הזכירו הקימה ללקט האם היה עולה על לב שתשאר במקומה תמיד. ב' אומר ויצו בעז את נעריו וכו' מה היה שלא צוה כך כשהיתה לוקטת קודם האוכל. ג' אומרו לאמר שהיא מלה יתירה. ד' אם בעמרים לא יכלימוה כ"ש בצבתים. ה' למה לא אמר וגם של תשלו לה מן העמרים. ו' אומרו לא תגערו בה שאם יצוה שישולו לה מן הצבתים ודאי שלא יגערו בה. אמנם הנה לאכול הקלי ההוא שעור הנלקח בראשי האצבעות לא היתה צריכה בשש ובעוד בועז והנערים והקוצרים בתחלת אכילתם גמרה אכילתי' ושבעה והותירה אז אמרה בלבה אם איחל מלקום עד יכלו מלאכול הלא יש שתים רעות. א' כי יראה שממתנת שיתנו לה עוד ממטעמיהם. שני' שיחשדוה שאחר שכלתה מלאכול והיא בטלה שתשוטט עיניה בא' מהמסובין. ועוד שלישית פן יאמרו שמתעכבת שיביטו בה על כן מיד שותאכל ותשבע ותותר ותקם ללקט והנה הן אמת כי לא יבצר מאיש לשון מלדבר ולומר מה זה מיהרה ותקם ללקט בעוד הקוצרים ובועז ונעריו כלם מסובים לאכול אם לא שדברי הנער הנצב על הקוצרים אמת באומרו אלקטה נא בשבלם ואספתי בעמרים והנה זה דברו כי לא מיהרה לקום אם לא שבעוד אנשי השדה יושבים לאכול ואין רואה בשדה אז מן העמרים תלקט ותתר אגודות חטה ותאמר כי שבלים לקטה ע"כ קודם ואמר לנעריו מיד בלכתם גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה והוא לומר אצ"ל עתה שעדיין לא ראיתם בה אמתלאה לחושדה כ"א אשר מיהרה לקום כ"א אפי' תגיח כל השדה מללקט בו לקט השבלים ותלקט בין העמרים השבלים שתמצא שם לא תכלימוה לאמר למה זה עזבת כל השדה ותלך ללקט בין העמרים אם לא שבהתעלם עין רואים תקח לה אחד מן העומרים ולא שעלה על לב בועז כי תלקט עמרים כ"א להסיר מלבם וז"א ותקם ללקט כלומר קימתה מיד לא לקחת עמרים בעת שאין רואה כיוונה כ"א ותקם ללקט שהוא הנקרא לקט ועם כל זה שראה שקימתה היתה ללקט חש מריב לשונות פן יעלילו עליה שלוקטת ואוספת בעמרים ע"כ הקדים להסיר פתחון פה מלדבר נגדה גם כי יראוה לוקטת בין העמרים ומה גם עתה שלא ישיתו לב להכלימ' לומר שגם שאינה עושה כעת ההוא מערמת לעשותו והנה אם בועז היה מרים קול ואומר לקוצרים ונערים גם בין העמרים וכו' לא יבצר מדוברי שקר לדבר נגדו ולומר כי עיניו נתן בה ואיננו מדבר מתורת מוסר כ"א מאהבתו אותה ע"כ אמר לנעריו ילידי ביתו הבקיאים בצדקתו ולא יחשדוהו שהם בפיהם ידברו אל הקוצרים השכירים בשדה גם בין העמרים וכו' וזהו ויצו בועז את נעריו לאמר כי את נעריו צוה לאמר לקוצרים גם בין וכו' ולא תכלימוה שעי"כ לא יחשבו הקוצרים שבועז צוה על הפרטית הזאת מעל יתר נשים על הוד יופיה כ"א שהם מצווים ועומדים על כל אשה לבלתי הכלימה והוסיף וצוה לאמר וגם של תשולו לה וכו' לומר אולי אתם גם אתם סביבותי נערי תהיו מן המתמיהין לימר הנה גם בעינינו יודעים צדק' אדונינו יפלא למה ישא פניו לזו ולא עשה כן לזולתה לצוות שגם בין העמרים תלקט ולא יכלימוה על זה הוסיף ואמר וגם שול תשולו וכו' לומר אין זו כיתר נשים כי זו אצ"ל שלא תקח עמרים כ"א גם של תשולי לה מן הצבתים שהן אגודות קטנות ועזבתם אותן להורות כי שכחתם אותם לנסותה ידעתי כי ולקטה שהוא הנקרא לקט שהוא שבולת אחת או שתים אך לא תשלח ידה ליקח אחד מן הצבתים עם ראותה סימני שכחה והיותה אגודה קטנה וכל שכן שלא תשלח יד בעמרים וזהו של תשלו כו' ועם כל זה ולקטה מה שנקרא לקט ולא את הצבת וגם בזה אני אומר ולא תגערו בה לומר לה למה לא לקחת שכחה זו בל תכלם. או יאמר באומרו לאמר שהוא כי כונתו היתה לומר שגם שול ישולו לה מן הצבתים ויניחוה ללוקחה אך חש פן יחשד פן מאהבתו אותה שעיניו נתן בה דיבר ע"כ התחיל בחלוקה קטנה מזו והיא גם בין העמרים תלקט שהוא שתלקט שבלים שבין העמרים ולא יכלימוה לומר שתואנה היא מבקשת למען עוד מעט תשלח את אמתה ותקח א' מן העמרים ואחר אומרו זה וירא כי אין האיש מהשומעים חושש שמחשקתו בה דבר אז ערב אל לבו להוסיף על זה ולומר וגם של תשולי לה וכו' ולקטת מצבת ההיא ולא תגערו בה וז"א לאמר כי כדי לאמר אחרי כן החלוקה הזאת וגם שול תשולו וכו' אמר תחלה גם בין העמרים וכו' ובשני הבבות התחכם לומר טענה נוגעת אליהם באומרו ולא תכלימוה ולא תגערו בה לומר לא למענה אני דואג כ"א למענכם לבלתי תחטאו בעון הלבין פניה שהוא עצום מאוד מן שפיכות דמים כי המלבין אין לו חלק לעה"ב. וז"א ולא תכלימוה ולא תגערו בה כלומר כי אם כה תעשו ענשכם רב וגדול מנשוא: