עיני משה על רות ב:ב

1ותאמר רות כו'. ראוי לשים לב למה זה כנה אותה הכתוב בכנוי מואביה ומה גם ענין או' נא ולמה זה לא הזכירה שכחה ופאה כ"א לקט לבד. ועוד אומר' אחר אשר אמינא חן בעיניו כי הלא תראה כמתדבקת באשר תמצא חן בעיניו ולא טוב הדבר ולא עוד אלא שלא מיחה בידה נעמי ואדרבה החזיקה בידה לדבר ולומר לכי בתי. ועוד באומרו ותלך ותבא ותלקט מהראוי להפך ולומר ותלך ותלקט ותבא:

2והנה ארז"ל התחילה מסיימ' הדרכים ואין אומרו ותבא צודק יפה וגם אשר יעיד הכתוב לכתה אחרי הקוצרים כמו זר נחשב לצנועה כמוה ועוד כי מהנראה השדה הזה אשר לקטה בו אחרי הקוצרים הוא חלקת השדה לבעז כמאמר נערו ותאמר אלקטה וכו' אחר הקוצרים ותבא ותעמוד מאז הבקר וכו' כי מאז היתה בשדה ההוא וכן העידה היא עצמה באומרה שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז מורה כי שם היה כל היום וא"כ מהראוי יאמר ויקר מקרה חלקת השדה לבועז ואח"כ יאמר ותלקט בשדה אחרי הקוצרים. ועוד אומר ויקר מקרה כי הלא נקבה היא ויאמר נא ותיקר מקרה וגם מלת מקרה תראה מיותרת כי ע"כ דחקו רז"ל לומר שחוזר אל הזכר הרואה אותה שהיה רוא' קרי בפגעו בה ועל כן אמר לשון זכר ויקר וגם היה הכפל כי הא' הוא על הקרי ושני על פגיעתו בה וכן אומרו ממשפחת אלימלך הוא לבלי צורך אחרי אשר נאמר למעלה ולנעמי מודע וכו' ממשפחת אלימלך ושמו בועז:

3אמנם זולת האמור על שתי קושיות ראשונות יאמר כי רות חששה פן יחסדה שומע ותהיה כמתעתעת בעיני נעמי באמור אליה אלכה נא השדה וכו' לנערה כמוה כי הוא מקום בחורים ונערים ואולי יפגעו בה ומה גם ברבות עניים רבים לוקטים תמצא בתוך אנשים רבים מסובבת מהם והוא בלתי ראוי וגם כי בהיותה בתוך השדה לא יתעוללו בה כי רבים נמצאים שם קוצרים ואשר נצבים עליהם ובעלי השדה הלא בלכתה משדה אל שדה אחר בתוך הבקעה במקום שאין אנשים ישתדל להיות איש הבליעל אתה עמה ומה גם בין סלעים גדולים ימצאה איש ויאחז בה ואין מושיע לה ואף גם בשדה אפשר יקרנה מקרה בלתי טהור אם תלך ללקוט פאת השדה הנותרת אחר כל הקציר ואין איש מאנשי השדה שם בשדה כי יסתלקו בעלים ונערים וקוצרים ותהיה היא שם לבדה ואולי יבא איש אם דל מהעניים ללקוט עמה או זולתו בחור מעם אשר יראנה שם לבדה ויתעלל בה וכן אם תקח לה עומר בשדה ותקחהו אולי יאמרו הקוצרים שלא שכוח היה ויבאו לקחתו מידה ותהיה לחרפה או יסתבבו בדברים וכן לא יעשה ועל הדרך הזה אולי תמצא חן בעיני א' מהקוצרים ויתן עיניו בה ויחטא לה' לפחות מהיזק ראית עיניו בהסתכלו בה ומה גם לרז"ל שאמרו שהרוא' אותה מיד נקרי שהדעת נוטה שהוא בהסתכלו בה ומה גם כי אולי גם כי צדקת וצנועה היתה אולי תתפתה ואין צדיק בארץ יסמוך על עצמו ע"כ ראתה להתקין יחד כל אלה על ראשון ראשון וז"א אלכה נא כלומ' הלא עתה הוא תחלת קציר שעורים ואין בהתחלת הקציר אנשים ומה גם בהתחלת קציר שעורים רבוי עניים עד יחזיקו בקציר או עד בא החטים החשובים יותר וגם כי בשמחת הקציר בתחלתה דרך הבעלים להמצא שם עם גרי ביתו קטנים עם גדולים ולא אפחד אהיה מסובבת עניים הרבה וגם הקוצרים ונערים הנצבים ישלחו את ידם בפניה' וז"א אלכה נא לומר עתה אשר הוא תחלת קציר שעורים כאמור וכן אפשר שלא התמידה לולא הלכו אתה נערות בועז עד כלות הקציר כאשר יבא בס"ד. ועל דבר לכת בין שדה לשדה במקום שאין אנשים לא יהיה פחד כי לא אלך אל שדות רבים כי אם אל א' לבד ולא אמיש ממנו וז"א השדה. ועל הג' אמר ואלקטה כלומר לקט לבד אלקטה ולא שכחה ופיאה מהטעמים הנזכרים וגם זה בשבלים ולא בין העמרים אשר לא כדת. ועל הרביעית אמרה אחר אשר אמצא חן בעיניו לומר אם אראה איש שאמצא חן בעיניו ולא אהיה באופן יזון עיניו בי כי לא אעמוד כ"א אחריו ולא לפניו ולא מצדו והו' כי בשדות גדולות יש קוצר מתחיל מראשי' השדה ויש מאמצעיתו ואמרה כ"א יקרה תמצא חן בעיני הקוצר שבאמצע לא תלך אחר אשר בראשית' לבל תהיה לפני אשר מצאה חן בעיניו נגד פניו ועיניו וגם לא בצדו ללקוט מאחרי ידו כנודע מדין לקט אשר הוא הנופל לאחר ידו אך אלכה מאחריו וז"א אחר אשר אמצא חן בעיניו ובכלל דבריה אלה תקנה גם כן הדבר הה' כלומר אם יהיה בסוג החלוקה הוא שאני אמצא חן בעיניו אך לא שימצא איש מהם חן בעיני כי לא כן אנכי עמדי ולא לבי ילך בדרך חטאים חלילה אז אמרה לכי בתי כי לפי דברך תלכו בדרך תמים ולא יקרך עון. או יאמר גם שארשה אותך ללכת היותי אוהבת אותך כי הלא גם אם הייתי בתי הרשיתיך כאמור למעלה ועל כל אלה קראה הכתוב מואביה על שתים רעות והוא באשר נשים לב אל אומרו אל נעמי אחר אשר אמצא חן ואחרי כן נאמר אחרי הקוצרים ולא אמר אחר הקוצרים כבפסוק הקודם והוא הדבר אשר ידענו כי כל אחרי מופלג כמו אחרי דרך מבוא השמש שהוא אחרי מופלג מהירדן כנזכר בפרש"י ואחר הוא סמוך ובזה דברה שלא כהוגן בדברה אל נעמי שאמרה אחר אשר אמצא חן שמורה אחריו בסמוך ובזה יתכן רמזה לה נעמי ואמרה לכי בתי כלומר לכי באופן תתייחס כבת לי ולא בהעדר צניעות וכן עשתה כי לעת הפועל נאמר ותלקט אחרי הקוצרים מופלג מהם ולא סמוך לכן באומרה אחר קראה הכתוב מואביה ותאמר לה לכי בתי כבת לי מתייחסת אל יהודית ולא כמואביה ללכת סמוכה אליו כאשר בארנו בדרך השני והוא כדבר השני לבלתי לכת סמוך אליהם אך בהליכה כבד הרשתה אותה באומרה לכי: