עיני משה על רות ב:כא

1ותאמר רות כו'. הנה ראוי לשית לב למה קראה מואביה כי חרפה היא לה עתה לכנות אותה אחר זמן גיותה והנה יש מרבותינו דורשים אותו לגנאי כי בשביל שהוציא' עילה על אותו צדיק שהוא אומר וכה תדבקין עם נערותי והיא אמרה כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין וכו' ע"כ. ואני בעניי ארדוף אשיג לדורשו לשבח עם שלא נמיש גם ממאמרם ז"ל לגמרי כ"א שנקל מעליה אשמת הוצאת עילה בס"ד. ב' אומרו גם כי אמר אלי כי הלא מהראוי לשתוק ממלת כי ויאמר גם אמר אלי. ג' שנראה כמשחית כל דבריה הנעימים אשר דברה טוב על בועז ועתה מהפכת ואומרת כי אמר עם הנערים אשר לי תדבקין שנראה כמלמדה תפלות. ד' למה הזכירה לה שאמרה עד אם כלומר את כל הקציר וכו' מה צורך לה בזה:

2אמנם הנה על שנותה את טעמה שבמקום אמור וכה תדבקין עם נערותי אמרה עם הנערים אשר לי תדבקין הנה כתבנו למעלה כי ג' סוגים היו א' נערות בעז. ב' סביבותיו נעריו ילידי ביתו טובים וכשרים. ג' הקוצרים שכירים מהמון העם והנה הנערות הן אשר היו עם הגבירה אשת בועז אשר מתה ומיחלות להיות עם אשר תבא תחת אשתו הראשונה לשרתה כאשר היו עם הגבירה אשר מתה ביום בא רות כמ"ש ז"ל והנה אין ספק כי הנערות לא קוצרות בשדות היו היא שכאשר יגילו בתחלת קציר שעורים יבאו לראות ולשמוח בשמח' הקציר גבר וביתו ונערותיו עד יום או יומים עד כלות קציר שדה הראשון שהתחילו בו ואחר ישובו לביתם אך הנערי' אשר לו יתמידו מהם להיות נצבים על הקוצרים נער א' על השדה א' או על סך ידוע מהקוצרים ומהם לשאוב מים ולהכין מזון לקוצרים ולנצבים ולכל אשר עם בועז ג' הקוצרים והולכים לקצור משדה אל שדה. והנה כה היה דבר בועז אל רות לומר וכה תדבקון לומר כה בשדה זה שנערותי יהיו פה בשדה הזה הראשון תדבקון עם נערותי אך זה לא יתמיד כי בכלות קציר השדה הזה ישובו הביתה אך אם את לא די לך קציר שדה זו כ"א עוד עינך בשדה אשר יקצורו אחרי שדה זה אז אין נערותי הולכת אך אל תמנעי מלכת כ"א והלכת אחריהן של אשר יקצורון שהם הקוצרים ואל תראי כאלו היית אחר נקבות וז"א והלכת אחריהן בנו"ן ואגב אורחיה באומרו אחריהן רמז שלא ילך בתוכם בלכתם לקצור משדה אל שדה כ"א אחר אשר יקצורון שכבר עוסקים בקצירה אז והלכת אחריהן שהוא אחר יעברו כלם וש"ת אם יערב אל לבו א' מהקוצרים לעשות רע מי יעכב בידו לז"א הלא צויתי את הנערים אשר לי שהם שומרים ונצבים על הקוצרים לבלתי נגעך כלומר שאם תצטרך ללכת אחרי מופלג הוא מהקוצרים אך לא מהנערים אשר לי כי טובים הם באופן שגם כי תלך ביניהם ולא אחריהן לא תירא כי הלא צויתי את הנערים כו' כי אדרבה יהיו שומריך וצלך על יד ימינך ובזה לא הפריזה רות על מדותיה הרבה כי אמרה הלא לא אמר בעז שאדבק עם נערותיו רק בשדה ההוא אך בשדותיו האחרות אמר אלי שאלך אחרי הקוצרים ולא בתוכה אך עם הנערי' אשר לו אהי' ביניהם כי הלא צוה אותם לבלתי נגעה וזה מאמרה גם כי אמר אלי עם הנערי' אשר לי תדבקין ולא עם הקוצרים רק אחריהם וזהו עד כלות כל הקציר כי אשר אמר לידבק עם נערותיו לא הי' רק בעוד קציר שדה שעורים הראשון בלבד וע"פ הדברי' האלה לא הוציא' דבה על הצדיק כ"א שאמרה מאמרו שאחר קציר השדה ההוא יהיו הנערים אשר לו המיוחדים לו שהם כשרים אנשי משמרתה ואליהם תקרב אך לא נצא ריקם ממאמר ר' יוחנן האומר כי הוציאה עילה כי בצד מה היציאה עתק מפיה במה שהוציא הדבר בלשון דבקות באומרו תדבקין ולא אמרה תהיה או תלכי אך לא היתלה בו לגמרי כמדובר. הנה עד כה דברנו לתת התנצלות על רות הצדקת כי לא על חנם הוציא הקב"ה ממנה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אם לא שהיתה צדקת גמורה. ונבא אל ענין התכת הכתוב והוא כי הנה בשומעה את קול נעמי אומרת קרוב לנו האיש כו' כאשר כתבנו כי הקורבה היא מצד היות רוח מחלון בקרבה ושקרוב הדבר שישאנה שזה כוונה באומרה מגואלינו הוא אז פתחה אזנה ותפקח עיניה ותאמר הנה דברך אמת והנה נא לי שתי ראיות לזה. א' כי אמר עם הנערים כו' תדבקין. שנית אומר עד אם כלו את כל הקציר וכו' וזהו גם כי אמר אלי כלומר זולת מאמריו גם לי ראיות כי כן הוא והן כי אמר אלי כו' והוא כי אמרה אם לא שיש בקרבי רוח מחלון ואני כלולה ממנו למה אמר עם הנערים אשר לי תדבקון בנו"ן יתירה אך הוא כי א' שהוא שתים וז"א תדבקון לשון רבים על רוח שבמעיה וגם אשר אמרה מגואלנו הוא לומר שקרובה דעתו להשיאה אמרה הוכחה השנית והיא אומרו עד אם כלו את כל הקציר והוא מאמרם שנעתיק לשונו בסמוך בס"ד שהוא כי מתחלת קציר שעורים עד סוף קציר החטים ג' חדשים וז"א ראי כי זאת כוונתו כי למה אמר עד אם כלו וכו' אם לא שדעתו ליקח אותי וע"כ צריך להמתין ג' חדשים ככל גיורת להבחין בין זרע הנזרע שלא בקדושה לנזרע בקדוש' וע"כ נפשו אותה אהיה עד הזמן ההוא בקרב נעריו הדבוקים אצלו כמשים עלי משמר וזה אפשר כיוון הכתוב באומרו המואביה לרמוז בו להיות' מואביה ונתגיירה דקדקה היא שהיו הג' חדשים בעד ההבחנה אך לא הביאה ראיה מאשר אמר תדבקין עם נערותי כי לא אמר עד העת ההיא שיהיו עמה רק בעוד קציר השדה ההוא והיה עראי. עוד כיוון באומרו המואביה והוא בהזכיר מאמרנו למעלה בפסוק ישלם ה' פעלך וכו' והוא בהקדמתינו כי רות היא בת לוט הבכירה עצמה ובאה בגלגול לקבל שכר אשר כוונה לשם שמים בשכב עם אביה וזהו ישלם ה' פעלך כמפור' למעלה. ונבא אל הענין והוא כי טרם יספר הכתוב שתי ראיות רות להוכיח כי לב בועז לנושאה בא וסילק פתחון פה בל יאמר איש איך מביאה ראיות לדבר ולא ראתה כי לעומת זה קושי גדולה עומדת לנתוש ולנתוץ הסברא ההיא והיא כי איככה תוכל לומר כי רוח מחלון מקשקש במעהא ומעין ייבום יהיה זה לו והיעלה על לב כי בנשואי גיות תדבק רוח מחלון ואיש הישראלי במעי מואביה ומי יתן טהור בטמא ע"כ הקדים ואמר ותאמר רות המואביה וכו' לומר אל תתמה על החפץ כי אין זאת כיתר גויות כי זאת היא המואבית הידוע הפרידה הטובה העתידה לצאת ממנה שורש ישי לקבל שכר פעולת לשם שמים וע"כ לא יפלא נחה עליה רוח דמחלון וגם היא ידעה כן כמאמר בועז אליה באומרו ישלם ה' פעלך וכו' וע"כ לא יכלא אשר אמרה גם כי אמר אלי וכו' להביא ראיות על הדבר כמדובר: